{{preheader}}

אם אינכם מצליחים לצפות במסר לחצו כאן

ניוזלטר "בית מורשת" מס' 226
פרשת אמור

כניסת השבת: 18:43 צאת השבת: 19:58

בין קדושת השבת לקדושת המועדים | הרב אלי קפלן

"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם מוֹעֲדֵי ה' אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ אֵלֶּה הֵם מוֹעֲדָי. שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ כָּל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ שַׁבָּת הִוא לַה' בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם.

אֵלֶּה מוֹעֲדֵי ה' מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם בְּמוֹעֲדָם." (ויקרא כג, ב–ד).

לאחר פתיחה זו מפרטת התורה את הדינים של כל מועדי ישראל.

רש"י מסביר: "עֲשֵׂה מוֹעֲדוֹת שֶׁיִּהְיוּ יִשְֹרָאֵל מְלֻמָּדִין בָּהֶם, שֶׁמְּעַבְּרִים אֶת הַשָּׁנָה עַל גָּלֻיּוֹת שֶׁנֶּעֶקְרוּ מִמְּקוֹמָן לַעֲלוֹת לָרֶגֶל וַעֲדַיִן לֹא הִגִּיעוּ לִירוּשָׁלַיִם" (רש"י על פי ספרא). שואלים חכמים: "מָה עִנְיַן שַׁבָּת אֵצֶל מוֹעֲדוֹת?" ומשיבים: "לְלַמֶּדְךָ שֶׁכָּל הַמְחַלֵּל אֶת הַמּוֹעֲדוֹת מַעֲלִין עָלָיו כְּאִלּוּ חִלֵּל אֶת הַשַּׁבָּתוֹת, וְכָל הַמְקַיֵּם אֶת הַמּוֹעֲדוֹת מַעֲלִין עָלָיו כְּאִלּוּ קִיֵּם אֶת הַשַּׁבָּתוֹת" (שם).

ההבדל המהותי בין שבת למועדים שקדושתם שווה עם קדושת השבת ועניינם אחד לפי סודם וטעמם הוא בכך שזמנה של השבת קבוע ואיננו משתנה בלשון חז"ל, "קביעא וקיימא", ואילו זמנם של המועדים נקבע בידי חכמים בהתאם לצרכים המשתנים של עם ישראל, כגון זמן העליה לרגל של העם שבגלות.

הרמב"ן מסביר שהזכרתה של השבת כאן באה כדי ללמדנו: "והנכון בעיני כי פירוש 'מועדי ה' אשר תקראו אותם מקראי קודש אלה הם מועדי' על הנזכרים למטה בפרשיות בחדש הראשון וגו' ולכן חזר שם פעם אחרת אלה מועדי ה', בעבור שהפסיק בענין השבת והנה אמר מועדי ה' אשר תקראו אותם מקראי קדש אלה הם מועדי במלאכת עבודה, אבל השבת תשמרו לעשות אותה שבת שבתון מכל מלאכה שבעולם כי יזהיר בשבת פעמים רבות. וירמוז עוד בכאן כי גם בבואו באחד מן המועדים לא תדחה לעשות בה אוכל נפש."

לפי הסבר זה הזכרת השבת כאן באה כדי להדגיש את ההבדל שבין קדושתה של השבת לקדושתם של המועדים.

כך גם מסביר אור החיים: "ונראה כי שיעור הכתובים הוא שמתחלה צוה ה' כי עיקר המועדות תלוי בזמנים אשר יקראו אותם, וחש הכתוב שיטעו לומר שבכלל זה גם כן קדושת יום השבת אם יסכימו לדחותו מיומו ליום אחר יתקדש על פיהם, לזה חזר ופירש אלה הם מועדי ששת ימים וגו' פירוש אלה שהם שבתות הם מועדי מועדים שקבע הבורא ואינם בגדר השתנות. וחזר לומר אלה מועדי ה' מקראי קודש אשר הרשיתי אתכם שתקראו אותם אתם בחודש הראשון וגו' פסח שבועות ראש השנה יום כיפור סוכות אלו אין קדושתם אלא על פי ישראל."

אולם רש"י מבין שהציווי על השבת כאן בא כדי ללמדנו שאף על פי שזמני המועדים משתנים ואינם קבועים, אין הם נופלים בקדושתם לעומת השבת. כפי שמסביר המהר"ל: "שגם הם נקראים 'שבת', והם ז' ימים; שני ימים של פסח, יום אחד של עצרת, יום אחד ראש השנה, יום אחד צום העשור, שני ימים של סוכות. והם ז' נגד יום השבת שהוא יום שביעי. והמחלל את המועדות שהם נכללים תחת השבת, כאילו חלל השבת, שהוא יום השביעי. והבן דבר זה היטב, ותמצא איך המחלל את המועדים כאילו חלל את השבת, שהמועדים הם חלקי השביתה, והשבת הוא כולל כל השביתה: כלשונו של המלב"ים: "כי קדושתם שוה עם קדושת השבת וענינם אחד לפי סודם וטעמם."

נראה ששני ההסברים הללו משלימים זה את זה. מצד אחד, ברור הדבר שקדושת הזמנים הקבועה החוזרת על עצמה בכל שבוע היא קדושה עליונה שאיננה משתנה, ולכן דרגתה גבוהה יותר מאשר המועדים. אולם מאידך, דווקא ההתחדשות של כל מועד בקדושתו המיוחדת, על פי אופיו המיוחד, נותנת מֵמד של התקדשות מיוחדת שונה מיום השבת הקבוע והבלתי ניתן לתזוזה. זאת ועוד, קדושת המועדים מתגלה מתוך התחשבות במציאות החיים המורכבת של עם ישראל, התחשבות זו מבטאת היכולת לגלות את הקדושה, את המשמעות העמוקה של המועדים במציאות החומרית המורכבת שבה אנו חיים ומכאן כוחה וגדולתה.

מהותה של הקדושה המתגלה בזמן, שווה היא בין בשבת ובין במועד, אולם יחד עם זאת, יש הבדל בין הזמנים המקודשים הללו, הבדל שבא לידי ביטוי בהיתר אוכל נפש במועד וביכולת לקבוע את הזמן לפי התנאים המציאותיים. להתפשרות זו עם המציאות שני פנים, פן אחד שמבטא את גדולתה של התורה ופן שני שמבטא את ההכרה בכך שהתפשרות זו היא ירידה בדרגת הקדושה ביחס לקדושה העליונה הקבועה וקיימת תמיד.

 

לבנו עם משפחות ההרוגים והפצועים בהר מירון. נושאים תפילה לרפואתם בהקדם של כל הפצועים.
יְהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם שֶׁתִּשְׁלַח רְפוּאָה שְׁלֵמָה – רְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ וּרְפוּאַת הַגּוּף – בְּתוֹךְ שְׁאַר חוֹלֵי יִשְׂרָאֵל לְכָל הַנִּפְגָּעִים בָּאָסוֹן.
"וּמָחָה ה' אֱלֹהִים דִּמְעָה מַעַל כָּל פָּנִים", במהרה בימינו, אמן.

קָצָר לפרשת השבוע: רשב"י – רבן של ישראל

הרב אסף כהן, מנהל עמותת בית מורשת, בדרשה מצולמת קצרה על רבי שמעון בר יוחאי, רבי עקיבא והמפגש של התורה והחיים.

הדרשה צולמה לפני האסון בהר מירון.

לצפייה בדרשה יש ללחוץ על התמונה.

חוגי הצהרונים חזרו לפעילות

בשעה טובה חוגי הצהרונים חזרו לפעילות. בתמונות: חוג אוריגמי עם ציון המדריך, חוג בעלי חיים עם אייל ויצירות לל"ג בעומר.



צהרוני ניצנים נותנים מענה ערכי וחווייתי לילדי בתי הספר הממ"ד בשעות אחר הצהריים. הם כוללים תגבור לימודי, העשרה חווייתית, ארוחת צהריים חכמה ופעילויות חברתיות בכל ימות השנה, וכבר שנים מלווים את ילדי העיר.

להרשמה לצהרונים לשנת הפעילות הבאה, תשפ"ב>>>

סדרת הרצאות חדשה בבית מורשת...

עמותת "בית מורשת" מודיעה על מיזם חדש:

סדרת הרצאות בנושא בחירת בן\בת זוג, תקשורת נכונה והדרכה לקראת חתונה.

ההרצאות יועברו מפי רבנים ואנשי מקצוע. הן מיועדות לרווקים ולרווקות דתיים בעיר מעלה אדומים ובסביבתה.
ההרשמה נפתחת. ההשתתפות מותנית ברישום מראש ומספר המשתתפים מוגבל.
ייגבה תשלום סמלי לכיסוי הוצאות. להרשמה יש למלא את הטופס המצורף.

פרטים נוספים יפורסמו בהמשך. לשאלות ניתן לפנות לכינרת בטלפון 050-3027636.

 

ערב היכרות במכינת בניה

"הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו"

השבוע קיימנו ערב היכרות חגיגי להורי ותלמידי מחזור א' במכינת בניה, שתפעל במסגרת בית החינוך אמי"ת איתן ועמותת בית מורשת.

היה ממש מרגש לפגוש סוף סוף את כולם בחדר אחד, לאפשר היכרות בין ההורים וחיבור בין הבחורים.

סיימנו את הערב באור גדול ובציפייה להמשך העשייה.

מי חלם לפני שנה וחצי, כשיצאנו לדרך, שנגיע לערב מלא וגדוש, עשרים ושניים בחורים... ממש חלום שמתגשם!

תודה לדניאל בארי, מנהל אמי"ת איתן על התמיכה, העידוד והפרגון, וללילך וצחי על ארגון הערב.

בעזרת ה' נעשה ונצליח.

 

משפ"שחה שלנו: אמור

משפ"שחה, הדף השבועי שלנו לפרשת השבוע, ממשיכה גם השבוע.

והשבוע, פרשה אמור: מה יש לקטנים ללמוד מהגדולים? על ערבות ועל אתרוגים.

רק להדפיס ולהשתמש.

 

משפ"שחה: פעילות משפחתית מגבשת וסדנאית מדי שבוע, לשיח משתף על נושאים משפחתיים סביב הפרשה. מוזמנים להתנסות בפעילות ולהצטרף אלינו.

נשמח לשמוע מכם על החוויה.

להורדת עותק מותאם להדפסה ניתן ללחוץ על התמונה.

"בית מורשת" במעלה אדומים החל את דרכו בשנת תשס"א (2001) כחלק מרשת הגרעינים של קרן מורשת, ובאלול תשס"ג (2003) קם כעמותה עצמאית.

הלב שלנו הוא בית המדרש ובו אברכים העוסקים בלימוד תורה ובעשייה חינוכית קהילתית.

במהלך השנים התפתחו מיזמים רבים במסגרת העמותה: מועדונית לילדים בעלי צרכים מיוחדים, רבני גנים בכל גני הממ"ד, לימודייה לילדים מקהילת יוצאי אתיופיה, חוגים תורניים ופעילויות לנוער, מכינה קדם צבאית 'איתן', רבני קהילות, בתי מדרש קהילתיים ועוד.

לסרטון העשייה שלנו
לפייסבוק שלנו
לאתר שלנו

נשלח לכתובת bmoreshet3@gmail.com מהכתובת info@bmoreshet.org
שולח: בית מורשת
כתובת השולח: רחוב העוגב 1, מעלה אדומים 9836001
הסרה מהרשימה | עדכון פרטים | דיווח דיוור לא מורשה

רב מסר מערכת דיוור ודפי נחיתה