 | | שלום גם אצלנו קשה מנשוא. חברות יקרות שלנו חטופות, חברות אחרות נרצחו, חברות אחרות חוו את שעות האימה בממ"דים, ואיבדו אנשים יקרים; רבות מאיתנו נאלצו לעקור מביתן בלי לדעת אם יוכלו לשוב אליו ומתי; כולנו דואגות למגויסים ולמגויסות; חברותינו הערביות מתמודדות עם קונפליקט זהויות, דעות קדומות ושנאה, הכאב כמעט בלתי נסבל - - - ולמרות זאת אנחנו ממשיכות בדרך השלום. ממשיכות לחפש איפה ואיך לעזור.
בידיעון היום - קצת על מה שעשינו בחודש האחרון, ונתחיל בסרטון הזה: |  | | היינו בשיא השמחה וההגשמה - ואז הכל קרס
كنّا في ذروة الفرح والإنجاز – وفجأة هوى كلّ شيء | | ב-4/10, שלושה ימים לפני שחיי כולנו התהפכו, היה לנו יום מרגש של עשיית שלום ותקווה, יום שעבדנו לקראתו במשך חודשים רבים עם החברות הפלסטיניות מתנועת האחות שלנו, נשות השמש, תנועת השלום שהקימו נשים פלסטיניות מיהודה ושומרון. נפגשנו עם חברותינו אלה במחסום בית לחם, אל מול החומה המפרידה בינינו, ונסענו יחד אל פסל הסובלנות בארמון הנציב בירושלים. שם התקיים אירוע מרגש עם עשרות תומכות מהקהילה הדיפלומטית והבין לאומית. שמענו נאומי תמיכה מפי הממונָה הזמנית על שגרירות ארה״ב (המכהנת כשגרירה בפועל), משגרירת אירלנד ומנשים משפיעות נוספות מאירן, מרוקו, אוקראינה, רוסיה, סנגל, צרפת וארה״ב. המשכנו בצעדה משותפת בטיילת ארמון הנציב, אל מול חומות ירושלים בקריאה משותפת לעצור את מעגל הדמים המתמשך… החלק האחרון של האירוע התקיים בים המלח, ואליו הצטרפו עוד כמה מאות נשים פלסטיניות. יחד שמענו את קריאת האימהות, סיפרנו על השותפות שלנו, על מה שעשינו ועל התוכניות שלנו לשנה הקרובה, וקיבלנו תמיכה בינלאומית נוספת. התרגשנו, האמנו, התחברנו לתקווה - ושלושה ימים אחרי זה - חווינו את השבר הנורא. אבל - אנחנו לא מתייאשות. לא ניתן לקול השנאה והמוות לגבור על קול השלום, קול התקווה, קול החיים. | | | | | | ויויאן שלנו חטופה בעזה
فيفيان عزيزتنا مخطوفة في غزة | | בשבת בבוקר ויויאן כתבה לנו שמחבלים חדרו לקיבוץ ונכנסו אליה הביתה. היא התחבאה מאחורי דלת הארון. ומאז, משעה 11:07 אין כלום. שקט מצמית. אף מילה. ויויאן נעדרת. נחטפה לעזה. ויויאן סילבר היא חברת קיבוץ בארי, פעילה מרכזית בנשים עושות שלום ופעילת שלום ותיקה במיזמים התנדבותיים רבים נוספים, ביניהם הסעת חולים מרצועת עזה לבתי חולים בישראל. ויויאן, אוהבת האדם, מאמינה גדולה בדרך השלום, אישה נחושה, חכמה, חדורת מטרה. כעת בת ערובה. כמו ויויאן, עשרות נשים, גברים, ילדות וילדים נחטפו ומוחזקים בידי החמאס. לכולם יש פנים, לכולם יש אימהות ואבות, בנות ובנים, אחיות ואחים, בני משפחה וחברים מודאגים עד אימה. כולנו מתפללות לשובם בשלום. קראו כאן מאמר שפורסם באתר התנועה על ויויאן לפני כ- 5 שנים. ראו כאן ראיון עם חברתנו גאדיר האני מעכו שמספרת על ויויאן בכאן 1 |  | | ממשיכות לשאוף לשלום למרות הכל
نواصل التطلع صوب السلام رغم كل ذلك | | קשה להמשיך להחזיק באמונה-בשלום אחרי הטראומה הקשה שעברנו. ואף על פי כן... ישנם בקֶרב בני המשפחות והחברים של נרצחים וחטופים א/נשים שאמונתם בצורך הדחוף בקידום שלום דווקא התחזקה, והם קוראים עכשיו ביתר שאת למצוא פתרון מדיני לסכסוך הנורא שלנו. נטע הימן, חברת נשים עושות שלום, היא אחת מהם. אמא שלה, דיצה הימן בת ה-84, חטופה בעזה. הנה חלק מדבריה, שפורסמו בעיתון הארץ: "הרבה אנשים טעו. אנחנו לא טעינו. אם היו מקשיבים לנשים עושות שלום שצורחות את גרונן מאז צוק איתן, שהגיע הזמן לשים קץ לסבל הזה ושזה אפשרי, אז לא היינו מגיעות למצב הזה שאמא שלי בעזה בידיים של אנשים שהם מפלצות, לא בני אדם". לכתבה המלאה הקישו כאן בכתבה אחרת התראיינה ד"ר יעל אדמי, ממקימות נשים עושות שלום וחברה בצוות ההיגוי שאמרה: "לא נעים לי להגיד, אבל אני מלאת תקווה. מי שחשב שאנחנו יכולים להמשיך בחיים שלנו כשיש לנו כזה סכסוך נורא עם הפלסטינים, ואנחנו נוכל ״לנהל״ או ״לצמצם״ אותו - הגישה הזו התפוצצה לנו בפרצוף. אני לא רוצה להגיד ׳אמרנו לכם׳ אבל אנחנו צרחנו את זה. צרחנו שאי אפשר להמשיך ככה, כשלא מוצאים דרך לחיות בשלום וביטחון התוצאה היא גיהנום. אנחנו חייבים למצוא דרך להגיע להסדר, ויש דרכים..." לראיין עם יעל ופעילי שלום אחרים בידיעות אחרונות הקישו כאן. |  | | קוראות להחזרת החטופים הביתה מייד!
ندعو لإعادة المخطوفين إلينا فوراً! | | גם אנחנו מצטרפות לקריאה להחזרת החטופים הביתה, מייד! בשבת ה-28.10 עמדנו בקריאה ברחבת מוזיאון תל אביב;
ב-31.10 הגענו לתמוך בחברות וחברי קיבוץ ניר עוז שיזמו והקימו את מיצב המיטות בכיכר ספרא בירושלים, להזדהות איתם ועם כל משפחות החטופות והחטופים;
באותו היום עמדנו גם מול הכנסת עם שלטים הקוראים להחזרת החטופים;
אנחנו תומכות במשפחות החטופים בביקורים יומיים במאהלים שלהן ברחוב קפלן וברחבת המוזיאון. הצטרפו אלינו! |  | | השותפות שלנו עם נשות השמש ממשיכה
تواصل العلاقة مع نساء الشمس | | גם בימים הקשים שעוברים עלינו, ברור לכולנו שהשותפות שלנו עם תנועת האחות הפלסטינית, נשות השמש, ממשיכה. למעלה מזה, ברור לנו שמשימתנו המשותפת נחוצה יותר מתמיד ודחופה יותר מתמיד. מהיום הראשון של המלחמה אנחנו בקשר מתמשך עם נשות השמש, כהמשך לקשר האישי היום-יומי המתקיים בינינו בימי שגרה. וכך, מילותיה של רים חג׳אג׳רה, מנהיגת נשות השמש, שוגרו אלינו כבר בערב הראשון של המלחמה: ״נשאר בתקווה, השלום יבוא בזכות מאמצינו, לא נתייאש״. בהמשך, קיימנו פגישה בזום: קבוצה קטנה של נשים עושות שלום, רים ושתי נשות צוות נוספות. במהלך השיחה שיתפנו אלו את אלו בכאבים שלנו, בפחדים, בכעסים ובעצב - וגם בתקווה של כולנו שהעבודה המשותפת והנחושה שלנו תוביל לשינוי המיוחל. לכולנו ברור שאין דרך אחרת פרט לשלום וששני העמים, ההנהגות והעולם כולו צריכים להקשיב לקריאת האימהות שלנו. | | עם נשות המגזר הבדואי בשגב שלום
مع النساء البدويات في شقيب السلام | | ב-24.10 הגענו לשגב שלום שבנגב לביקור תמיכה והזדהות בחמ״ל שמפעילות נשות עמותת ״נשים בדואיות למען עצמן״. תרמנו כסף וציוד, ושמענו מאמאל אבו אל-קום, מנהלת העמותה, על פעילות הנשים לעזרה למשפחות בישובים הלא-מוכרים, ועל הקושי הנורא של היעדר מיגון. משם המשכנו לניחום אבלים אצל בני משפחת אל-קרעאן בכפר הבלתי-מוכר אלבאט, ששכל ב-7 באוקטובר ארבעה מילדיו. |  | | תמיכה מחו"ל الدعم من الخارج | | מאז תחילת המלחמה אנחנו מקבלות אינספור הודעות מתומכינו בחו"ל, ששואלים איך הם יכולים לעזור. זה מחמם את הלב. יש עניין גדול במה שאנחנו עושות ואיך אנחנו ממשיכות גם בתקופה הזו. אנחנו מקבלות עידוד רחב מכל העולם להמשיך ולפעול במלוא כוחנו כדי לעצור את מעגל הדמים. | | משדרות שלום نبث السلام | | תוכנית הטלויזיה שלנו משדרות שלום הוקדשה ב 26.10 לשיחה גלויה על הכאב, השבר והתסכול, בצד הדבקות במאבק המשותף למען שלום. בשיחה הלא פשוטה השתתפו חברות צוות התוכנית, יהודיות וערביות. בתחילת התוכנית הוקרן סרטון על סיור בעוטף עזה עם אורחות ואקטיביסטיות מחו"ל, סיור שהתקיים מספר ימים לפני השבר הגדול של ה-7 באוקטובר. בסיור שיתפו פעילות השלום מהאזור את האורחות מחו"ל בכמיהתן לשלום. בראש הדוברות - ויויאן סילבר שנחטפה לעזה. צפו בשידור כאן | | מפגש עם העדה האחמדית בחיפה
لقاء مع الطائفة الأحمدية في حيفا | | שכנות היא רעות – מפגש עם העדה האחמדית בחיפה "דת שאינה נוטעת בלב מאמיניה את האהבה והחמלה אינה ראויה להיקרא דת" אמר מוחמד שריף עודה, האמיר של העדה האחמדית בחיפה, שיזם מפגש בין יהודים וערבים בעיר. האמיר נענה לחששות הכבדים שהעלו תושבים מודאגים מפני התערערות יחסי השכנות הטובים בין תושבי העיר המעורבת. "זה יהיה אסון גדול אם ניתן לפלגים הרדיקלים לשנות את מרקם היחסים בינינו. המצב שנוצר כאן במדינה דורש טיפול כירורגי וכימותראפי. אסור לוותר, אסור להתייאש". גם אנחנו, נשים עושות שלום מכל הארץ, הגענו לפגישה המרגשת והמרתקת שהתקיימה במסגד של הקהילה האחמדית בשכונת כאבביר בחיפה. אנחנו נמשיך להגיע לכל מקום שוחר שלום שלא מפחד להגיד גם בימים אלו: אנחנו שכנים שחולקים את אותה אדמה, וגם אם חלוקים בדעותינו, עלינו לדבר, ללכת בדרך השלום. |  | | הקושי המיוחד של חברותינו הערביות
الصعوبة الخاصة لدى زميلاتنا العربيات | | חברותינו הערביות מתמודדות עם קונפליקט זהויות לא פשוט. הנה קטע ממה שכתבה חברתנו, פעילת השלום גאדיר האני מעכו: "לעתים אני מקנאה באלה שיכולים לראות הכל בשחור לבן. שהכל ברור להם, שתמיד יודעים מי צודק ומי אשם. אך החיים שלנו מורכבים, במיוחד עבורנו - הציבור הערבי-פלסטיני בישראל. בקונפליקט הזהויות בו אנו מצויים מאז ומתמיד, מלחמות הופכות את הקושי לבלתי נסבל. האם אסור לי להביע את כאבי על ההרוגים הרבים בקרב האוכלוסיה האזרחית בעזה? לרובנו - אזרחיה הערבים של המדינה - יש קרובי משפחה בדרגות שונות ברצועה. הטרגדיה של 1948 היא מציאות החיים של רבים מהפלסטינים, בוודאי של אותם פליטים החיים זה דורות במחנות ברצועה, בתנאים לא תנאים. האם הייתם מסוגלים לא לחוש כאב, לא להתפלל לסיום האלימות במצב מורכב שכזה? הבינו את כאבינו, גם על קורבנות המתקפה הארורה והרצחנית בעוטף אך גם על הדם הרב הנשפך בימים אלה ברחובות עזה." לפוסט המלא של גאדיר בפייסבוק הקישו כאן | | | | | |
