{{preheader}}

אם אינכם מצליחים לצפות במסר לחצו כאן

שלום לכולן/ם,
אני מקווה שהניוזלטר הזה מוצא אתכם/ן בטוב.

לפניכם/ן, כרגיל, צרור החדשות הדו-שבועי של כל מה שנוגע לעולמות המשיקים לתחומי הלימוד של מכללת ON AIR, קרי קריינות, רדיו ופודקאסטים: מוסיקה וסאונד והקשריהם הפוליטיים, הטכנולוגיים, האמנותיים, השְפַתיים ועוד.
מקווה שתהנו ותשכילו ותודה לכל מי שמגיב ומגיבה. בלעדיכן/ם זה לא היה זה.  

נתחיל:

נשיא משם, נשיא מפה

במסגרת חוק שנועד לחזק את הביטחון הלאומי של ארצות הברית ושותפותיה הנשיא ג'ו ביידן אישר העברת סיוע ענקי לישראל, אוקראינה וטאיוואן וחתם על דרישה שמחייבת את חברת "בייטדאנס" הסינית למכור את אפליקציית טיקטוק שבבעלותה בתוך 270 יום או שהיא תחסם בארצות הברית. מדובר בפוטנציאל לרעידת אדמה בעולם הרשתות החברתיות וצריכת המוסיקה של דור הג'ן זי, שיצטרך גם למצוא אאוטלט אחר להפגין בו את כישורי הריקוד שלו. אגב, בעוד שבמערב קהל צרכני/ות הטיקטוק מתמכר לסרטוני גידול הידרופוני ובדיחות אבא, בסין, טיקטוק מלמד את הנוער מדעים. מנכ"ל טיקטוק, שו זי צ'ו, מתכוון להילחם בהחלטה ופרסם וידאו ובו המסר "אנחנו לא הולכים לשום מקום".

ואילו כאן - הנשיא לשעבר רובי ריבלין קריין את הפרסומת החדשה של "יכין". העיתונות לא אהבה את החיבור בין הדמות הממלכתית לחברה המסחרית (ראו הארץ, מעריב, ערוץ 7), ריבלין הביע חרטה על הצעד ואני חשבתי שאם ברק אובמה היה מקריין פרסומת לחברת "היינץ" למשל, העניין היה מתקבל אחרת.
למה זה? בגלל האופי השונה של הנשיאים או בגלל ההבדלים התרבותיים בינינו לבין האמריקאים? כאן תמצאו את הגרסה הקצרה של הפרסומת, מקוריינת על ידי הנשיא לשעבר.  

ביידן חותם וריבלין מקליט. AP Photo/Andrew Harnik, יח"צ יכין

הביטלס ופרנק סינטרה בדרך למסכים

"Let it be"', סרטו הגנוז בן החמישים-פלוס של מייקל לינדסי הוג, יוקרן, בגרסת רימאסטר חדשה, בשמונה במאי ב"דיסני פלוס". להפקת הגירסה אחראי האשף הטכנולוגי פיטר ג'קסון שסיפר סיפור שונה מאד על התקופה המכרעת בחיי להקת-העל בסדרה "Get back".

כמו כן, מרטין סקורסזה הודיע שהוא יביים סרט ביוגרפי על פרנק סינטרה (!). בתפקיד הראשי ישחק ליאונרדו די קפריו ואת אווה גארדנר, אשתו השניה של סינטרה, תגלם ג'ניפר לורנס. לידיעה.

אחת המודעות שנועדו לקדם את הסרט המקורי מ 1970

להחלים דרך האזניים, לשמוע דרך המוח

לפני חודש סיפרתי על הטכנולוגיה הנסיונית שמנסה לעזור לניצולות/י נובה ולאנשי זק"א באמצעות סאונד, והנה, לפני שבוע קיימה פרופ' ליעד מודריק ראיון מרתק עם פרופ' אמיר עמדי, המייסד השותף והמדען הראשי של חברת "Remepy" שאחראית לפרויקט (וראש מכון ברוך איבצ'ר למוח, קוגניציה וטכנולוגיה באוניברסיטת רייכמן), זאת במסגרת הפודקאסט שלה ושל "רלוונט", "סיעור מוחות".
על תפקיד המוח בחווייה החושית, האבולוציה של חוש השמיעה, האופן שבו אנשים שנולדו חרשים זכו בחוויית השמיעה, על איך סאונד משפיע על מצבים רגשיים ומנטליים ועל העבודה עם שורדות/י נובה בפרק המרתק שאפשר לשמוע כאן. האקשן מתחיל ב 14:19 ומי שי/תשאר אחרי 36:40 גם י/תשמע איך סאונד עוזר לעיוורים לראות.

אלבום מחווה לזכרו של מודי בר און ז"ל

"האוזן השלישית" יצאה ביוזמה מבורכת: אלבום כפול לזכרו של מודי בר און ז"ל ובו 20 שירים שהוקלטו באולפן ליגת האלופות בשנים 2012-2003. במשתתפות/ים: אריק איינשטיין, רמי פורטיס, יצחק קלפטר, כרמלה גרוס וגנר, שלומי שבן, מוניקה סקס, נינט טייב, היהודים, הג'ירפות ועוד כשביניהם שזורים "דברי קישור של מודי, פתיחים נוקבים, קריאות קרב ודברי שנינה, שליוו בחינניות אופיינית את ההופעות החיות באולפן."הכתבה מטיים אאוט, כאן.

עטיפת "מודי", האלבום

מפי שמירה אימבר - הצגה חדשה

אחד המחזות שהועלו במסגרת פסטיבל "תיאטרונטו" האחרון הוקדש לחייה ולמותה של שדרנית הרדיו העוד-מעט-מיתולוגית שמירה אימבר ז"ל. שמירה, הזכורה כמגישה החכמה והחדה של "קצת אחרת", כִּמגישה ב"קול המוסיקה" וכקריינית חדשות, היתה ילדת פרחים אמיתית ומורדת בנשמתה (בימים בהם היה מקום למרד, שאף נחשב סקסי, ברדיו). המחזה מתרחש בשעה האחרונה לחייה, שעת השידור האחרונה שלה, שבה היא מוליכה את הקהל בין תחנות חייה הלא שגרתיות, מהילדות הפרועה בתל אביב אל השירות הצבאי המתעמת ומפסטיבל וודסטוק וההפגנות נגד מלחמת וייטנאם אל בימת "שיער" בתל אביב ואל מאחורי המיקרופון של קול ישראל. בין המונולוגים מנגנת שמירה, אותה משחקת מירב גרובר המרגשת, שירים המסמלים את התקופות. צפיתי בהצגה יום לפני כתיבת שורות אלה והיא נשארה איתי מאז. חפשו אותה בתאטרון הלא מסחרי הקרוב לביתכם. את המחזה כתב איש התרבות והרדיו יואב גינאי ואלון אופיר ביים ברוב כישרון. מומלץ, ולא רק למי שגדל על שמירה או הכיר אותה.

מירב גרובר בתפקיד שמירה אימבר. צילם: ג'ראר אלון

המלצות האזנה

השיר שנשאר איתי יותר מכל האחרים המנוגנים ב"מפי שמירה אימבר" הוא "Aquarious" מתוך פס הקול של "שיער". מעבר לזה שמדובר בשיר מצויין, זה שיר שהוא המנון של תקופה, קפסולה של סאונד שמצליחה לכלוא בתוכה רוח של דור.
השבוע שמעתי ברדיו את "עוד יום בעזה" של נועם צוריאלי, קפסולת סאונד עכשווית, ופשוט התחלתי לדמוע.

"שישי באוקטובר, כולה ראפר, בקושי עושה מילואים
יומיים אחרי זה, יש פה חבר׳ה, שילכו איתי כל החיים
ארזו את התיק, עזבו את הכל, כולם מחפים - שלא ניפגע
אמרתי כולם כי גם מלמעלה - איל וגל מחפים לפלוגה
שישי באוקטובר, צוות עיני, נפגשים בעיקר בשמחות
האם אם אחד מהם רק יבקש, אתן לו את 2 הכליות לפחות
100 ימים, 70 לוחמים, הולכים אחרי גברא ומלאכי
חודש וחצי בעזה הפכו כל אחד ואחד ואחד לאחי
שישי באוקטובר, זה העם שלי, שקורע ת׳עצמו מבפנים
בחרנו צדדים, קראנו בוגדים, בבוקר אחרי - שרפו יהודים
לא שאלו אם חסמת את קפלן, לא שאלו מה הכנסת לתיבה
כל נשמה שעלתה לשמים ציותה במותה להרבות אהבה"

זהו דף מוסיקלי ביומן התקופה והוא נכתב חמישה חודשים אחרי שיצא "חרבו דרבו". אני חושב שזה אומר הכל.

במקביל פועם כאן סאונד אחר, סאונד פוֹפּי עכשווי שגם מצליח להיות מקורי. אינטליגנטי וחו"לי, מגניב וקולי, הוא שייך לכוכב של הרגע שחר טבוך ולחברתו משכבר אגם בוחבוט. שמעתי את השיר בביצוע לייב באולפן של עידו פורת בגלגל"צ וחרשתי עליו מאז - הביצוע הלייבי טוב מגרסת האולפן, וזאת לא מעט בזכות יונתן סבוביץ שנותן עבודה נהדרת בתופים. הנה הוא ולמי ששואל/ת את עצמ/ה - "נאדי" היא גרסה מקומית מפגרת-בכוונה של המילה Naughty.  


וממקום אחר לגמרי, הפודקאסט המכונן "Radiolab" הוא כבר בן 22. בשנים האחרונות, בעיקר אחרי עזיבתם של מייסדיו, רוברט קרולוויץ' וג'אד אבו-מראד, זוהרו התעמעם עבורי אבל הפרק האחרון שלו, שהתחלתי לנגן מתוך מחשבה שאפרוש ממנו אחרי דקות ספורות, השאיר אותי מרותק עד השניה האחרונה. הפרק נקרא "Small potatoes", ביטוי שפרושו "דברים לא חשובים" ובין מרכיביו: המיתוס של סיזיפוס, קולנוע צרפתי, מיס פיגי וכן - תפוח אדמה אחד שמתבגר לאיטו עם התקדמות הפרק. כל אלה מתחברים זה לזה בין השאר בזכות עבודת הסאונד היצירתית, העשירה להדהים והקפדנית המאפיינת את הפודקאסט, אבל את עיקר ההנאה ממנו שאבתי מכך שהוא מטפל בדברים הכי שגרתיים ויומיומיים שיש, דברים שאנחנו לא שמים לב אליהם במהלך חיינו הסוערים, בעיקר לא בקצת-יותר-מחצי-השנה-האחרונה. הפרק כאן.  

הט'אמנייל של הפרק

קצת עברית - דיקציה

ראיתן/ם את הפרק האחרון בסדרה "הצבי"? זה עם הטרגדיה של הכלב "מהיר"?
עוד על בעיות הנובעות מדיקציה שגוייה בעברית, בסרטון המקסים הזה של "כאן סקרנים".

בקצרה...

* משרד המשפטים האמריקאי תובע את חברת הכרטיסים "לייב ניישן" שבבעלותה טיקטמאסטר, בשל התנהגות מונופוליסטית לכאורה.

* מחקר חדש מגלה ש 53% מהצעירות/ים האמריקאיות/ים מקשיבות/ים לרדיו ה AM/FM הישן והטוב כשהם ברכב וזה לא שאין להם/ן אלטרנטיבות.

* אגב כך, סנטור אדוארד מרקי ממסצ'וסטס מנסה להעביר חוק שיחייב את כל יצרני המכוניות להתקין רדיו AM בכל רכב חדש שיגיע לשוק האמריקאי. התואנה: למקרה של אירוע חירום שבו תיפולנה כל תשתיות התקשורת האחרות. עוד על הצעד, וביקורת עליו, כאן.

 * רשת סטארבקס יוצאת ביוזמה להשקטת הסניפים שלה וזאת על מנת לשמור על בריאותם של העובדים והלקוחות ובכדי להימנע מטעויות בהזמנות שנוצרות כתוצאה מהרעש. עוד על המהלך כאן ולוואי שבקרוב אצלנו.

* "אחד ביום", הפודקאסט של N12 הקדיש פרק ל"רדיו הגליל העליון" וסיפר בו, בין השאר, איך הוא עוזר לשמור על הקהילה מאוחדת בימי הפינוי והפרוד האלה. הפרק כאן ותודה לתום.

* הראפר דרייק הוציא שיר דיס לקנדריק לאמאר ולצורך כך השתמש בטכנולוגיית AI שדגמה, בניגוד לחוק, את קולו של טופאק. משפחתו של הראפר המנוח לא מתה על זה.

* אי אפשר בלי טיילור סוויפט. הזמרת שהיא תופעה הפתיעה באלבום חדש ומאסיבי - 16 שירים יש בו, ושברה שלל שיאים, בהם את שיא ההאזנות לאלבום ביום הראשון לצאתו. הוא הוסטרם יותר ב 300 מליון פעם ב 24 השעות שחלפו מאז שיצא.

* והפודקאסט המהולל "Serial" השיק עונה רביעית בטריילר שהוא כנראה הטוב ביותר ששמעתי מעולם. הנה הוא.

 

וכיף לפני סיום

* יואב כהן הוא סטדאפיסט מוכשר וקריין מעולה שהתפרסם בין השאר בזכות סרטונים בהם הוא מחקה סגנונות קריינות נפוצים. הנה סרטון חדש ומצחיק שהוא הכין לפסח.

* כל מי ששומע/ת ספרים קוליים באנגלית מכיר/ה את השורה "This is Audible". הנה סם היואן (ג'יימי פרייזר ב"זרה") וגראהם מקטאביש (דוגאל מקנזי ב"זרה") בפינג פונג של קריינויות שלו, ותודה לענבל שהכירה.

* זמרת AI שרה את תנאי הרשיון של MIT License. גיקטיים הפיקו, וזה אשכרה מרגש.

* ואם "מרגש" הוא מה שעושה לכן/ם את זה, אתן/ם חייבות/ים לראות את הסרטון הזה. אין מתוק ממנו.

* ילדי הג'ן זי גילו את "Last rain to London" של ELO משנת 1979 והפכו אותו לאחד הלהיטים החמים בטיקטוק. יותר מ 50,000 סרטונים צולמו והועלו לפלטפורמה עם פס הקול הגרובי ההוא.

* ידעתם שאות הפתיחה של "Succession" ("יורשים") מועתק מה"סונטה הפתטית" של בטהובן? אני לא ידעתי, עד שראיתי את הסרטון הזה.

* פסנתר שזוכר? כאן.

* ותראו (ותשמעו!) את הדבר הבא: גיטרה בס שהיא צינור חכם ומסתובב.

מחשבון האינסטגרם של Charles Berthoud

ואצלנו במכללה

גם אצלנו חול המועד והמכללה סגורה למעט לצורך תרגולים באולפן הרדיו. קורס הקריינות הספיק לזכות בהרצאה על טעויות נפוצות בעברית מאת אריה מרקו וקיבל תרגיל מגניב לחג, וקורס הרדיו, שלמד את עקרונות הפודקאסט הנאראטיבי (זה שמספר סיפור, תחשבו "שיר אחד") יֵצא בקרוב להכנת פרוייקטי הגמר שלו. קורס הקריינות הבא יפתח ב 1.7 ונותרו בו שני מקומות בלבד.
לפלייליסטים המתארכים של עבודות הבוגרות/ים שלי היכנסו לכאן (יוטיוב) ולכאן (סאונדקלאוד) ולפרטים נוספים על אודות הקורסים ולסילבוסים המלאים שלהם, היכנסו לאתר המכללה כאן.

זהו. כמו תמיד, אתם/ן מוזמנות/ים להעיר ולהאיר, להציע, לבקש ולשאול, להגיד שלום ולעקוב אחרינו בפייסבוק, באינסטגרם, בטיקטוק ובלינקדאין ואם יש לכן/ם ידיעות שאתן/ן חושבות שמתאימות לכאן - אשמח שתשלחו לי אותן. המייל שלי מופיע כאן למטה.

שימרו על עצמכן/ם וזיכרו: תמיד עדיף להקשיב מלשמוע.

רק טוב
שלכן/ם,

אמיר

צילום: שי בראל 

זה אני, הבעלים של מכללת "און אייר", המכללה המובילה בישראל לקריינות, רדיו ופודקאסטים.

כיתבו לי ל: amirascher2000@gmail.com

לניוזלטרים הקודמים ולהצטרפות לרשימת התפוצה הקליקו כאן

 

לאתר מכללת ON AIR