אם אינכם מצליחים לצפות במסר לחצו כאן

קיבלתן/ם את הניוזלטר מחבר/ה? הצטרפו לרשימת התפוצה כאן.

שלום לכולן/ם,
אני מקווה שהניוזלטר הזה מוצא אתכם/ן בטוב.

שנת לועז חדשה פרשה עלינו את כנפיה מה שאומר שכמות החדשות והידיעות שהתפרסמו נמוכה יחסית ולכן לפניכן/ם מהדורה מעט רזה מבדרך כלל, אך מעניינת ומהנה כתמיד, של "מעניין לי ת'אוזן", ובאמתחתה שני חידושים: פינת המלצות שלכן/ם ופינת תגובות.
שומעות/ים פודקאסט שכדאי שאחרות/ים יכירו גם? כיתבו לפינת ההמלצות שלנו! עלו בכן/ם מחשבות בעקבות דברים שקראתן/ם כאן? כיתבו למדור התגובות. אני מבטיח לפרסם כל תגובה מכבדת.  

בינתיים, תודה לכל מי שמגיב/ה בפרטי, ששולח/ת ידיעות ובעיקר מעביר/ה את הניוזלטר הזה הלאה. בלעדיכן/ם זה לא היה זה.
נתחיל:

סוף ל 2024

גם שנים איומות מגיעות לקיצן ושם, כרגיל, מחכים המצעדים החשובים. למקום הראשון במצעד הבריטי הנחשק של שבוע הכריסמס העפיל, בפעם השנייה ברציפות, שיר שלא הצליח להגיע לפסגה כשיצא, לפני 40 שנה בדיוק: "Last Christmas" הנפלא של ג'ורג' מייקל המנוח ו-וואם! שהגיע בשעתו רק למקום השני ונאלץ להביט מלמטה על "Do they know it's Christmas" של פרויקט הענק בנד אייד. אנדרו ריג'לי, החצי השני של הצמד, השווה את מסעו של השיר לתחבורה הציבורית באנגליה. "אתה מחכה ומחכה לאוטובוס, ואז מגיעים שניים יחד". למקום השני בבריטניה הגיעה מריה קארי עם "All I want for Christmas is you" שכבש את פסגת המצעד האמריקאי בפעם השישית ברציפות. את המצעד הבריטי המלא תמצאו כאן ואת האמריקאי, כאן.
גלגל"צ ערכה את המצעד השנתי שלה בשיתוף וואלה ולשיר השנה נבחר "Die with a smile" של ברונו מארס וליידי גאגא.
רוצות/ים להשלים פערים? קבלו, באדיבות ג'ארד ג'רמיין, את לוח השנה המוסיקלי לשנת 2024. כל מה שצריך לדעת, בדקה.

צנזורה בשירי פופ, מקרה אנה זק - מחשבות

לפני כמה שבועות פרסמה אנה זק את להיטה האחרון "לא להתאבסס", שיר שהמסר שלו הוא "שחררי את הגבר שלא מעוניין בך". אחד הבתים בשיר הוא "יש לך לב שבור אבל את כוסית על / משנה בחור משנה מזל / את אמרת I do כשהוא לא שאל / את צריכה טיפול במכות חשמל". השיר (מילים ולחן: אנה זק, בר אלמליח דונצוב, עמית מרדכי, עידו נצר וים רפאלי) עורר שתי סערות זוטא: אחת בתכנית הבוקר המואזנת של הדר מרקס בגלגל"צ שבו הדר אמרה שהיא הקשיבה לראשונה למילות השיר, שהיא לא מרגישה איתו בנוח ושהיא מבקשת להתנצל בפני ההורים והילדים שמאזינים לתכנית ברכב, ושניה, כשהנהלת הפסטיגל צינזרה מתוכו את המילה "כוסית" (כמו גם את המילה "סאטלות" מ"ספרי להם הכל" של אבי אבורומי) והעלתה את השירים לבמה בלעדיהם.
שירים צונזרו בישראל (ולא רק כאן) מאז ומעולם. מ"יחזקאל" של החלונות הגבוהים (מחשש שתֵאורו של גיבור השיר כ"בומבה של נביא" יפגע ברגשות הדתיים שהאזינו לרדיו) ועד ל"זיונים" של יונתן גפן ודיוויד ברוזה ב"אשה שאיתי" שהוחלף ברדיו בפיפס צורמני. כמי שאינו חסיד של צנזורה בפופ, במוסיקה, או באמנות בכלל, אעלה ברשותכן/ם כמה נקודות למחשבה ואת דעותיכן/ם ומחשבתיכן/ם אתן/ם מוזמנות/ים לחלוק איתי ועם האחרות/ים בפינת התגובות החדשה שלנו, כאן. כאמור, אני מבטיח לפרסם כל תגובה מכבדת.  
אז:

1. האם האזנה לקריין במהדורת החדשות של שבע בבוקר מדווח על אונס קבוצתי של נערים בתיירת באילת זה בסדר אבל האזנה לאנה זק שרה את המילה "כוסית" בשבע וארבעים לא?

2. נער הייתי וגם זקנתי ובבגרותי הבנתי שתכנים לא הולמים לגילי שנחשפתי אליהם בטרם עת (והעולם מלא בהם) פשוט עברו לי מעל הראש בלי שהקדשתי להם מחשבה נוספת.

3. בואו, "כוסית". עימדו ליד גדר של בית ספר יסודי, חטיבה או תיכון בזמן ההפסקה ותשמעו מילים קשות בהרבה.

4. האם המילה, כפי שהיא נתפסת כיום, באמת איומה כל כך? שמעתי שלל נשים בטווח רחב של גילאים, קוראות לחברותיהן "כוסית" כמחמאה. גגלו ותמצאו מרצ'נדייז - תיקי בד, חולצות ומגיני טלפונים עם המשפט "סורי שאני כוסית". לא אופתע אם היו כמה כאלה באקספו בזמן שהשיר המדובר ניגן, מצונזר.

5. נראה לכן/ם שהילדים לא מכירות/ים את המילים של השיר?

6. האם הדיון הקולני סביב המילה (שאני באמת חושב שנכתבה בתום לב ולא כפרובוקציה (אבל אולי אני טועה והכותבים מודעים לשמרנות הישראלית של 2024 יותר ממני)), לא הופך את הסיטואציה לגדולה ממה שהיא היתה לפני זעקת הגוועלד? חלק גדול מההצלחה של פרינס ב 1984 נזקפת לטיפֶּר גור שהזדעזעה מ "Darling Nikki" הנהדר שלו והשמיעה אותו בסנאט, מה שנתן לשיר חשיפה רבתי בדקות ארוכות פריים טיים טלוויזיוני חדשותי ובאינצ'ים רבים בעיתוני התקופה וגילה לקהל חדש את אלבום המופת מתוכו לקוח השיר, "Purple rain". האם המהומה אינה אלא חרב פיפיות?

7. יכול להיות שבסך הכל מדובר בזעקה של הורים שמנסים לחסוך מעצמם את הבושה שהם חשים כשהם שומעות/ים את המילה (הלא הכי נעימה, אני מודה) ליד ילדיהם והיקלעות לסיטואציה היפוטתית שבו הילדים ישאלו אותם לפרושה ויאלצו להביט בהם מתפתלים במבוכה?

8. ואם הילד שהודות לצנזור לא ישאל "אמא, מה זה כוסית?" יבוא, ועל בסיס כמה שורות במורד השיר, ישאל "אמא, מה זה מכות חשמל?" מה תגידו? זה סבבה לגילו?

9. "Fuck you" המופלא של לילי אלן שודר בלי סוף בכל תחנות הרדיו ועדיין נשלף מדי פעם כיציאה משובבת נפש. לשמוע "פאק" זה בסדר אבל "כוסית" לא? למה? ואל תגידו לי שזה באנגלית.

10. מיכל ניב עליה השלום, בתכנית "היפות והאמיצות" ברדיו תל אביב, היתה קוראת לנשים מסוג מסויים "מוּסיות" כדי להחליק באוזן את כוונתה ולהצחיק על הדרך. האווארד סטרן, שתחנתו "KROCK" שילמה קנסות משמעותיים משום שהשתמש תדיר ב "F word" החל לומר במקומה את המילה שהמציא, "Pork". רצה לומר "הם עסוקים במעשה אינטימי שהצנעה יפה לו?" אמר "They're porking". הצנזורים הרימו ידיים כי הם ידעו שעד שהמילה תעבור את גלגלי הבירוקרטיה ותוכרז כמילה לכל דבר ולאחר מכן תיפסל, השמרנים יאבדו את זה פעמיים.
אז מה הבעיה בעצם? המילה או הכוונה? האם מחיקת המילה תגרום למשמעותה להיכחד או שהאומנים ימצאו דרך יצירתית להביע את כוונתם/ן?
צפיתי השבוע ב"ביטלס 64'", הדוקומנטרי הנהדר על תופעת הביטלמניה באמריקה. חברים, כשהם שרו שהם רוצים "To hold your hand", לא לזה הם התכוונו, וכל מעריציהם ומעריצותיהם שטופי/ות ההורמונים הבינו את זה היטב.

יש לי עוד מה לומר, ואני יודע שיש דעות שתומכות גם בצד שכנגד. אתן/ם מוזמנות/ים לחלוק את מחשבותיכן/ם ודעותיכן/ם, שאפרסם בניוזלטר הבא, כאן.  

 חדשות מענקיות הטכנולוגיה

* טראמפ ביקש מביהמ"ש העליון האמריקאי להמתין עם ביצוע ההחלטה לסגירת טיקטוק עד שיתחיל את כהונתו, ב 20 בחודש.

* החלטת המעבר של ספוטיפיי לתכני וידאו הולידה בעיה בלתי צפוייה - תכנים פורנוגרפיים מצאו את דרכם לפלטפורמה.
* ועוד ספוטיפיי: ספר חדש יעמיק בשמועה שרצה בענף מזה זמן רב: שהפלטפורמה דוחפת לפלייליסטים שלה מוסיקה גנרית, חלקה שהיא מייצרת בעצמה, חלקה שהיא מזמינה, בכדי לחסוך בתשלומים למוסיקאים/ות. אפשר להזמין את הספר, שנכתב בעקבות סדרה של יותר ממאה ראיונות, בין השאר עם עובדים/ות לשעבר בחברה, באתר של סיימון ושוסטר כאן ולמי שרוצה להרחיב, הנה כתבה בעניין ששלח הקורא אלי גורמן. תודה!

* זה נתון מטורף: חברת אפל מכרה השנה איירפודים בשווי של שמונה עשר מיליארד דולר. זה יותר ממה שהכניסה ספוטיפיי במהלך השנה. ועוד בענייני איירפודס, יש מצב שהדגמים הבאים שלהם יכללו פיצ'רים כמו מד דופק ומצלמות.

* מתן כהן גרומי, לשעבר גיטריסט "בצפר", הוא כיום מנהל הקריאייטיב של PIKA, סטארט אפ שיודע לעשות דברים מאד יפים לוויז'ואלס. עיצמו את העיניים ודמיינו את מייקל ג'קסון, קורט קוביין או דיוויד בואי יוצאים למסע בתוך עטיפות תקליטים אייקוניות שלהם. עכשיו פיקחו אותן ולחצו כאן.

בקצרה

* על רקע ההאשמות כי הוא מטריד מיני סדרתי, דידי הררי עזב/הועזב סופית מרדיו תל אביב.

* עוד מקרה של אנטישמיות באוסטרליה. מגישה יהודיה מסידני פוטרה מתחנת הרדיו שהעסיקה אותה משום שהסתירה מדבקת דגל פלסטין שהיתה באולפן בעת השידור המצולם שלה וסירבה להתייחס לאירועי שבעה באוקטובר כאל אירועי "התנגדות" ולדבר בשבחם.

* טיים אאוט ממליצה על 13 הפודקאסטים הישראליים שעשו לה את 2024 כאן.

 *חודשים שאני מדווח על קריסת פסטיבלי המוסיקה ועכשיו הטרנד הגיע גם לגדולים ביותר: פסטיבל ברנינג מאן הודיע על פרויקט גיוס תרומות שמטרתו לכסות את החוב בן 14 מליון הדולר שהוא נקלע אליו.

* התכנית "Saturday night live" חוגגת 50 ולרגל המאורע הופק דוקו שמתרכז בהופעות המוסיקליות שהיא ארחה. קווסטלאב ביים את הסרט שישודר לראשונה ב 27.1 ב NBC.

* "A complete unknown", הסרט הביוגרפי על בוב דילן מגיע היום (חמישי) לאיימאקסים בארה"ב וזאת אחרי הצלחה גדולה בסוף השבוע הראשון להקרנתו, בקופות ואצל המבקרים/ות.

* להקת מאסיב אטאק (שאמרה שמוסיקה חדשה שלה נמצאת בקנה) הודיעה שלא תשתתף בפסטיבל קואצ'לה בגלל טביעת הרגל הפחמנית שהפסטיבל משאיר. 

* וגם ניל יאנג מסרב - ובמקרה שלו, להופיע בפסטיבל גלסטונברי. הוא אומר שהפסטיבל הפך תאגידי ומסואב.

שקט בראש

מליוני מתרגלי/ות מדיטציה ומיינדפולנס ברחבי העולם מנסות ומנסים להגיע למצב שבו תודעתן/ם שקטה ונקייה מרעשים, וזאת בעוד ש 1% מהאוכלוסיה מוגדר כבעל "אנאורליה", תופעה נוירולוגית שבה המוח אינו מסוגל לדמיין קולות, גם לא את ה"קול הפנימי" שרבים/ות מאיתנו חווים/ות. על התופעה המעניינת, בוידאו הזה.

פינת העברית - בֶּני או Venny?

כל קריין וחריין יודע/ת שאותיות בג"ד כפ"ת אינן מקבלות דגש כשהן בראש מילה. לכן אומרים "בּכל דור ודור" ולא "בכּל דור ודור" בכ' דגושה. אבל מה קורה עם שמות? ויותר מזה, עם שמות לועזיים? כלומר, אם בֶּני הולך לאנשהו וכשאני ובני הולכים לאותו מקום, האם יש לומר שאני ובני UBenny הולכים או שאני UVenny הולכים? ואם אנחנו נוסעים לטיול שורשים במרוקו ובפולין, האם אנחנו נוסעים LePolin או LeFolin, כי הפ' כבר לא פותחת את המילה?
הנה התשובה: שמות עבריים יש להגות כפי שמכתיבים חוקי העברית, שמות לועזיים, לבחירתנו.
כלומר
Ani UVatia Nasaanu Le London ULFaris
או - Ani UVatia Nasaanu Le London ULParis, לשיקולנו.

היי, לפחות יצאנו להתרענן קצת.

ככה מידג'רני דמיין את בתיה ואותי. (בני (באמצע) הצטרף בהפתעה).

 כיף לפני סיום

* KFC קנדה הגתה רעיון מקורי (יש יאמרו מוזר ויש שאמרו מגעיל) לתקופת הכריסמס - את האריזה של כנפי העוף שלהם סוגר מכסה שהוא תקליט ועליו מוסיקת חג המולד. שירים בריח עוף מטוגן מישהו/י? הביטו ושימעו, כאן.

* ואם כבר עופות - סרטון ובו הציפורים עם הקולות הכי מפחידים בטבע, כאן.
* דיסק שאפשר לנגן בפטיפון, כאן.

* מה הופך סטודנטים/ות בברקלי למיוחדים כל כך? תראו את זו, שמנגנת בפסנתר סולו סופר מסובך של ג'ון קולטריין, משמיעה בלבד.
* קבלו את נגנית הת'רמין הכי טובה שראיתי.

* המוסיקאית אימוג'ין היפ מדגימה את הכפפות מסנתזות הסאונד המדהימות שבנתה, כאן.

* חשבתן שאקורדיאון הוא כלי מוזר? תראו את זה.

 * האינטרנט מלא בכלי נגינה חדשניים ומקוריים אבל ההארפג'י ממש תפס אותי.

* והנה פרסומת טלוויזיה לשואב אבק לתקליטים מ 1980.

תימכו בתושבי הצפון

עכשיו שהצפון נרגע קצת והתושבים/ות חוזרות/ים לבתיהם/ן, זה הזמן לבקר שם, לתמוך ולהוציא קצת כסף. ב 11.1 יערך במרכז המבקרים של סדנת העוגבים ביובלים אירוע "קפה ועוגב" שבו תוכלו לראות את העוגבים שבתצוגה, לבקר בבית המלאכה שבונה אותם, לשתות קפה ולהאזין לקונצרט. מה רע? 

כאן בונים עוגבים. מתוך אתר האינטרנט של "סדנת העוגבים".

פינת ההמלצות

הקורא איציג צאיג שלח המלצה לפודקאסט בשם "יין לשניים" ופרט: "שיחה קלילה ומעניינת בנושאים הקשורים לעולם היין עם שני מגישים שתענוג להקשיב להם".
לי אישית עוד לא יצא לדגום אותו אבל עם פרקים שמדברים על דמי חליצה שערורייתיים, אזורי יקבים בצרפת, הקשר בין מכוניות חשמליות ליין ועוד ועוד הוא נראה מבטיח. מאזינות/ים כאן (ספוטיפיי) וכאן (אפל פודקאסטס).

יש פודקאסט שאתם/ן מתים/ות עליו ורוצות/ים שכולם/ן ישמעו? מרגישות/ים שצריך שכולן/ם יכירו את תכנית/תחנת הרדיו האהובה עליכן/ם?
כנסו לכאן וכיתבו את המלצותיכן/ם!

ואצלנו במכללה

קורס הרדיו למד את יסודות תורת הראיון ויצא להכין תרגיל, קורס הקריינות סיים את פרק המבואות ואז יצאנו לחופשת חנוכה.
בשבוע שעבר הספקתי לבקר בתערוכה הקבוצתית "ח.פ.ץ" בבית בנימיני, בה אמנים הציגו חלק מהאוספים שהם מתחזקים באהבה ובכפיתיות ושם נחשפתי לאוסף המרהיב של מקלטי הרדיו המודרניים של המעצב רביב ליפשיץ (בתמונה).

ההרשמה למחזורי פברואר של שני הקורסים הבאים מתקדמת במהירות ואת הפלייליסטים המתארכים של עבודות הבוגרות/ים שלי תמצאו כאן (יוטיוב) וכאן (סאונדקלאוד).
לפרטים נוספים על אודות הקורסים ולסילבוסים המלאים שלהם, היכנסו לאתר המכללה ולכל שאלה בנוגע אליהם, הרגישו חפשי לפנות אלי.

טקסט רגיל

זהו. כמו תמיד, אתם/ן מוזמנות/ים להעיר ולהאיר, להציע, לבקש ולשאול, להגיד שלום ולעקוב אחרינו בפייסבוק, באינסטגרם, בטיקטוק ובלינקדאין, יש שם קטעים מצולמים משיעורים, המלצות בוגרים/ות ועוד ועוד.
אם יש לכן/ם משהו לומר בעקבות מה שקראתן/ם כאן, או ידיעות שאתן/ן חושבות שמתאימות לכאן - זה המקום להגיב בו. אני מבטיח לפרסם כל מה שיהיה כתוב בגבלות הטעם הטוב.
שתהיה לנו 2025 טובה יותר. שיוחזרו כבר כל החטופות והחטופים, שהפצעים יגלידו, שהקרעים יאוחו, ושכל מה שיכול לפרוח, יפרח במלוא הדרו. אמן.

תודה שקראתן/ם, זיכרו להעביר את הניוזלטר הזה למישהו/י שאתם/ן אוהבות/ים, שימרו על עצמכן/ם וזיכרו - תמיד עדיף להקשיב מלשמוע.
שלכם/ן,

אמיר 

לניוזלטרים הקודמים ולהצטרפות לרשימת התפוצה הקליקו כאן