{{preheader}}

אם אינכם מצליחים לצפות במסר לחצו כאן

ניוזלטר "בית מורשת" מס' 410
שבת פרשת בא תשפ"ה

כניסת שבת: 16:42 | צאת שבת: 17:51

כזה ראה וקדש – בין חדשנות לשמרנות | הרב אלי קפלן

"ויֹּ֤אמֶר ה' אֶל מֹשֶׁ֣ה וְאֶֽל אַהֲרֹ֔ן בְּאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם לֵאמֹֽר׃ הַחֹ֧דֶשׁ הַזֶּ֛ה לָכֶ֖ם רֹ֣אשׁ חֳדָשִׁ֑ים רִאשׁ֥וֹן הוּא֙ לָכֶ֔ם לְחׇדְשֵׁ֖י הַשָּׁנָֽה."

זוהי המצווה הראשון שניתנה לעם ישראל. רש"י מזכיר זאת כבר בפסוק הראשון בתורה, בהביאו את דברי חכמים במדרש: "אָמַר רַבִּי יִצְחָק לא הָיָה צָרִיךְ לְהַתְחִיל אֶת הַתּוֹרָה אֶלָּא מֵהַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם, שֶׁהִיא מִצְוָה רִאשׁוֹנָה שֶׁנִּצְטַוּוּ בָּהּ יִשׂרָאֵל, וּמַה טַּעַם פָּתַח בִּבְרֵאשִׁית? 'מִשׁוּם כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם' (תהלים קיא), שֶׁאִם יֹאמְרוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם לְיִשְׁרָאֵל לִסְטִים אַתֶּם, שֶׁכְּבַשְׁתֶּם אַרְצוֹת שִׁבְעָה גוֹיִם, הֵם אוֹמְרִים לָהֶם כָּל הָאָרֶץ שֶׁל הַקָּבָּ"ה הִיא, הוּא בְרָאָהּ וּנְתָנָהּ לַאֲשֶׁר יָשַׁר בְּעֵינָיו, בִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם, וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ".

גם כאן בפרשה חוזר רש"י על עניין זה: "בִּשְׁבִיל שֶׁאַהֲרֹן עָשָׂה וְטָרַח בַּמּוֹפְתִים כְּמֹשֶׁה, חָלַק לוֹ כָּבוֹד זֶה בְּמִצְוָה רִאשׁוֹנָה, שֶׁכְּלָלוֹ עִם מֹשֶׁה בַּדִּבּוּר".

מה משמעותו של כבוד זה?

 

זאת ועוד, בפסוק הקודם למצווה זו נאמר: "וּמֹשֶׁ֣ה וְאַהֲרֹ֗ן עָשׂ֛וּ אֶת כׇּל הַמֹּפְתִ֥ים הָאֵ֖לֶּה לִפְנֵ֣י פַרְעֹ֑ה וַיְחַזֵּ֤ק ה' אֶת לֵ֣ב פַּרְעֹ֔ה וְלֹֽא שִׁלַּ֥ח אֶת בְּנֵֽי יִשְׂרָאֵ֖ל מֵאַרְצֽוֹ" (פרק יא, י), פסוק שמסכם את כל תשע המכות שהיו עד כה, ללא כל חידוש, ולכן מסביר רש"י: "כְּבָר כָּתַב לָנוּ זֹאת בְּכָל הַמּוֹפְתִים, וְלֹא שְׁנָאָהּ כָּאן אֶלָּא בִּשְׁבִיל לְסָמְכָהּ לַפָּרָשָׁה שֶׁלְּאַחֲרֶיהָ". הפסוק בא ללמדנו שיש קשר מהותי בין המכות ובין מצוות קידוש החודש ומצוות הפסח. מה הקשר המהותי בין קידוש החודש על פי הלבנה ובין יציאת מצרים?

 

מדוע התורה מדגישה שציווי זה נאמר "בארץ מצרים"? הרי ברור שמשה ואהרון נמצאים בארץ מצרים? רש"י מסביר: "חוּץ לַכְּרַךְ, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּתוֹךְ הַכְּרַךְ? תַּ"לֹ: "כְּצֵאתִי אֶת הָעִיר וְגוֹ'" (לעיל ט, כט). וּמַה תְּפִלָּה קַלָּה לֹא הִתְפַּלֵּל בְּתוֹךְ הַכְּרַךְ, דִּבּוּר חָמוּר לֹא כָּל שֶׁכֵּן. וּמִפְּנֵי מָה לֹא נִדְבַּר עִמּוֹ בְּתוֹךְ הַכְּרַךְ? לְפִי שֶׁהָיְתָה מְלֵאָה גִלּוּלִים". הביטוי "בארץ מצרים" מלמד שמשה ואהרון יצאו מהעיר כדי לקבל את הציווי האלקי, כי העיר מלאה בעבודה זרה.

 

ולבסוף, מה משמעותו של הציווי "החודש הזה לכם"? רש"י מסביר: 'הֶרְאָהוּ לְבָנָה בְּחִדּוּשָׁהּ וְאָמַר לוֹ כְּשֶׁהַיָּרֵחַ מִתְחַדֵּשׁ יִהְיֶה לְךָ רֹאשׁ חֹדֶשׁ (מכילתא). וְאֵין מִקְרָא יוֹצֵא מִידֵי פְשׁוּטוֹ, עַל חֹדֶשׁ נִיסָן אָמַר לוֹ, זֶה יִהְיֶה רֹאשׁ לְסֵדֶר מִנְיַן הָחֳדָשִׁים, שֶׁיְּהֵא אִיָּר קָרוּי שֵׁנִי, סִיוָן שְׁלִישִׁי". מדוע פתח רש"י בהסבר הדרשני־הלכתי, ורק לאחר מכן הוסיף את הפשט הפשוט?

 

רש"י מוסיף ומביא את דברי חכמים על המילה "הזה": "נִתְקַשָּׁה מֹשֶׁה עַל מוֹלַד הַלְּבָנָה, בְּאֵיזוֹ שִׁעוּר תֵּרָאֶה וְתִהְיֶה רְאוּיָה לְקַדֵּשׁ, וְהֶרְאָה לוֹ בְּאֶצְבַּע אֶת הַלְּבָנָה בָּרָקִיעַ וְאָמַר לוֹ כָּזֶה רְאֵה וְקַדֵּשׁ". הרי שהביטוי "החודש הזה" מתייחס לחידושה של הלבנה ולא לחודש כולו. כפי שנראה מפשט הדברים, כאן רש"י אינו עושה הבחנה בין פשט לדרש.

 

על פי הממצאים הארכאולוגיים, אנו יודעים כי במצרים העתיקה היה לוח שמשי בלבד (יש כמה גרסאות האם היו בלוח העתיק 360 יום או 365 יום, אבל העיקרון הוא ברור), ללא כל התחשבות בשנת הירח.

 

תפיסה זו מבטאת את האמונה והסגידה האלילית של המצרים לכוחות הטבע, כי המערכת היא קבועה וחוזרת על עצמה באופן מוחלט.

 

החשיבות של צורת חישוב הזמנים היא מהותית, כי הממד הראשוני ביותר בבריאה הוא ממד הזמן. הדבר בא לידי ביטוי כבר בבריאת העולם, שבה התורה מדגישה את הימים שהוא ממד הזמן הברור ביותר, לאורך תהליך הבריאה כולה. לכן ברור מדוע חכמים מבינים שהמצווה הראשונה בתורה היא קידוש החודש.

 

לכן תהליך היציאה ממצרים מתחיל בציווי "החודש הזה", כי הוא מבטא את ההבדל המהותי בין התפיסה האלילית המצרית לאמונה היהודית. כי יש שני דברים מהותיים הנלמדים מפסוק זה: האחד – שיש הבדל בין ראש השנה לשנים לראש השנה לחודשים, שהרי הכתוב אומר במפורש שהחודש הזה הוא "ראש חודשים", ובמשתמע איננו "ראש השנה" כולה. כפי שחוזר הכתוב ומדגיש "'ראשון הוא לכם לחודשי השנה", ואין הוא ראש לשנים. כפי שמדייקים חכמים במסכת ראש השנה ביחס לשאלה מתי מתחילה השנה ההלכתית, ועונים שיש הבדל בכתובים בין "שנה שיש עמה חודשים" ובין "שנה שאין עמה חודשים" (דף ו והלאה, עיינו שם). ההבדל השני הוא שחידוש החודש תלוי באדם – "החודש הזה לכם", הוא תלוי בכך שאתם תראו את הלבנה המתחדשת, ועל פיה תקבעו את תחילתו של החודש ולא על פי לוחות אסטרונומיים קבועים, שהיו כבר בעת העתיקה כפי שאנו מחשבים את החודש כשאין לנו בית דין מוסמך לכך. כפי שאמרו חכמים "כזה ראה וקדש".

 

כי ישנם בעולם שני תהליכים שצריכים לשלב ביניהם. ישנו לוח השנה השמשי שאיננו משתנה ואין לנו כל יכולת להשפיע עליו באופן מהותי. אנחנו יכולים לפעול רק בתוך המסגרת הקבועה. אולם במקביל, ישנו לוח השנה של הירח, המקבלת את אורה מהשמש, אבל היא היכולת להתחדש בתוך המציאות. היא תלויה באמונה שאנחנו יכולים להשפיע על המציאות ולא רק לחיות בתוכה. לכן הפסוק מדבר על מושג "חודש", ששורשו הוא "חדש", אולם הוא חלק מהשנה כולה, שבאה מן השורש "שנה", לחזור על השינוי והקבוע.

זאת ועוד, המילה "שנה", במובן של חזרה, והמילה "שינוי", שהוא ביטוי להתחדשות, הן בעצם מאותו שורש. כי כל השינוי וההתחדשות הם רק בעולם הזה, העולם שיש בו זמן, לעומת העולם הנצחי, שאין בו שינוי, כי ממד הזמן לא קיים בו.

מצד אחד, אנחנו חיים באמונה שהכול קבוע וידוע מראש, ומצד שני יש לנו יכולת הבחירה, כי "אם אין אני לי מי לי". חידוש החודש תלוי בכך שחכמי התורה יקדשו את החודש ולא חכמי האסטרונומיה, כי מבחינה אסטרונומית אין משמעות מעשית לשנת הירח. קידוש החודש מבטא את היכולת האנושית להתחדש – התחדשות הבאה מתוך אמונה בקודש האלקי המתגלה בעולם הזה. לכן בחר רש"י להביא את שני הפירושים לביטוי "החודש הזה", כי שני הפירושים הללו משלימים זה את זה.

 

זהו שורש האמונה היהודית, הבאה לידי ביטוי בתורה ובמצוות. לכן מצוות קידוש החודש ובה השילוב שבין שתי מערכות זמנים של השמש והירח – היא המצווה הראשונה שניתנה לנו כעם. לכן מוסיפה התורה ומדגישה בפרשת בא: "היום אתם יוצאים בחודש האביב" (פרק יג, ד), כי אי אפשר לשמור על חג הפסח בחודש האביב ללא האיזון הנדרש בין שנת השמש לשנת הירח (עיינו עוד בספרו של הרב יואל בן נון, "זכור ושמור" ועוד).

רעיון זה בא לידי ביטוי בחיבור שבין משה לאהרון. משה, המביא את דבר ה' באופן מוחלט, בבחינת "יקוב הדין את ההר", ואהרון שמתווך בין הדין המוחלט ובין היכולת של האדם לקלוט אותה כי הוא "אוהב שלום ורודף שלום", ולכן הוא זה שמציע תמיד פשרה (עיינו פניני רש"י, פרשת בא, עמ' 79, 83 ועוד).

 

לכן יש צורך לסכם את פרשת המכות שניתנו למצרים על ידי משה ואהרון לפני שניגשים ללוח השנה העברי ולמצוות הפסח, ולכן דווקא במצווה זו פונה הקב"ה למשה ואהרון יחדיו, ולכן מדגישה התורה שמצווה זו ניתנה דווקא בארץ מצרים, כי היא הבסיס ליציאה ממצרים מבחינה רוחנית.

לוח השנה היהודי שונה הוא מכל התרבויות והדתות האחרות, כי הוא מבטא את האמונה היהודית בעומקה: חיבור בין ישן לחדש וחיבור מורשת והתחדשות, כי שניהם ביחד מבטאים את האמונה באל אחד המתגלה אלינו בשני הממדים יחדיו – ממד הזמן יחד עם המבט הנצחי הנעלה מכל זמן.

השבוע בערוץ מורשת:

  • שיחה של הרב אלי קפלן וחן נח רגב על פרשת בא
  • 60 שניות, על חודש שבט
  • מפניני רש"י שתי דקות של הרב אלי קפלן על אחד מפרושיו של רש"י
  • מפניני הזוהר על פרשת בא
  • בהמשך פרק נוסף עם עשהאל מגלים את כביש 1המזרחי
  • עוד הפתעות מיוחדות
בואו לעקוב אחרינו ולצפות בתכנים של ערוץ מורשת,

ביוטיוב
בפייסבוק

באינסטגרם
בספוטיפיי

 

לפודקאסט המלא לפרשת השבוע לחצו על התמונה:

קצר לשבת | הרב אסף כהן

בפרשה שלנו אנו מצווים לזכור ולהזכיר את יציאת מצרים. נשאלת השאלה איך בעצם עושים זאת? כיצד מזכירים למעשה את יציאת מצרים?

החפץ חיים המשיל על זה משל על עשיר עם בית מפואר, מעין ארמון, שהייתה לו ציפור נדירה ומיוחדת שהייתה שרה ומזמרת, והוא מאוד אהב אותה.
פעם אחת הוא היה צריך לנסוע לחוץ לארץ בדחיפות, ולכן ביקש מהמשרת שלו לשמור על הארמון וגם על הציפור.
לאחר שסיים את ההסברים הוא נתן למשרת פתק שבו היה כתובות כל ההוראות בנוגע לשמירת הציפור והארמון.

לאחר חודש העשיר חוזר לארמון ורואה שהארמון ממש הרוס ומלוכלך, והכי חמור – הציפור האהובה פשוט מתה, כי לא ניתן לה אוכל מתאים.

העשיר כעס והיה עצוב מאד.
הוא הלך למשרת ואמר לו בכעס:
מדוע הארמון נראה ככה ולמה הציפור האהובה שלי מתה?

אז המשרת אמר לעשיר:
מה אתה רוצה ממני?


קראתי את הפתק שכתבת כל יום, מיד כשקמתי בבוקר, זו לא אשמתי.
צעק עליו העשיר ואמר לו:
שוטה שבעולם,
מה עוזר לי שקראת את הפתק, אם לא עשית שום דבר שכתוב בו ולא שמרת בכלל על הארמון ועל הציפור?

כך גם אנחנו:
אין שום עניין להגיד ולזכור את יציאת מצרים סתם ולא לעשות עם זה כלום.

זה לא מספיק.
צריך להגיד ולזכור את כל הניסים שה' עשה לנו וגם עושה לנו בימינו אנו...
צריך שיציאת מצרים תחזק אותנו מאוד באמונה שה' מנהיג את העולם.
אנו צריכים לראות את כל המהלך של המלחמה שאנו נמצאים בה ולהאמין שה' עושה הכול לטובתנו.

שנזכה בעזרת ה' להתחזק באמונה ובגאולה שלמה.

חונכים את מועדונית "כנפי נשרים" המחודשת

סיימנו בעזרת השם את שלב השיפוצים במועדונית "כנפי נשרים" שלנו. קיימנו לרגל האירוע חנוכת בית מרגשת במיוחד במועדונית, במעמד ראש העיר מנהלי אגפי החינוך והרווחה ועוד.

 

לסרטון קצר על האירוע לחצו כאן.

ערב העשרה משמעותי למתנדבות

שתי מנהלות גן, מהמוסדות שילדיהם משתתפים במועדונית, הגיעו השבוע למועדונית צמי"ד, לערב העשרה עבור בנות האולפנה המתנדבות בה. אחת הגננות דיברה על עיכוב התפתחותי, והשנייה – על ילדי תקשורת. הבנות קיבלו מהגננות כלים משמעותיות להתמודדות עם העשייה. רכזות המועדונית הכינו משחק יפה,
וכל המשתתפות נהנו מכיבוד בשפע.

המועדונית מעניקה לילדים וילדות עם צרכים מיוחדים מענה חברתי ורגשי במהלך כל השנה, ומופעלת על ידי בית מורשת בהשתתפות מתנדבות מאולפנת צביה מעלה אדומים.


דרושים לבית מורשת>>>
שיחה מרגשת של הרב יגאל נחושתן

באתנחתא השבוע שמענו עם הסטודנטים והסטודנטיות את שיחתו המופלאה של הרב יגאל נחושתן מהישיבה התיכונית בעיר, על המסע המטלטל לתרום כליה.

על סיפורו של הרב יגאל תוכלו לקרוא כאן.

מסע אלונקות במכינת איתן

פיתוח הכושר והחוסן הוא חלק בלתי נפרד מהתכנית שמשתתפים בה חניכי מכינת איתן. השבוע התקיים מסע מפרך, מגבש ומשמעותי לחניכים.


מעשירים את שולחן השבת

דפי שיח לשולחן השבת דרך שאלות לכל המשפחה דרך הפרשה – והפעם, פרשת בא: על סיפור יציאת מצרים.

עמותת "בית מורשת" במעלה אדומים החלה את דרכה בשנת תשס"א (2001) כחלק מרשת הגרעינים של קרן מורשת, ובאלול תשס"ג (2003) קמה כעמותה עצמאית. העמותה עוסקת בייזום, הקמת וניהול מיזמים בתחומים המשלבים אחריות חברתית, חינוך ומורשת ישראל.
במהלך השנים התפתחו מיזמים רבים במסגרת העמותה: מועדונית לילדים בעלי צרכים מיוחדים, רבני גנים בכל גני הממ"ד, לימודייה לילדים מקהילת יוצאי אתיופיה, בית מדרש לאברכים הלומדים לתואר בחינוך, חוגים תורניים ופעילויות לנוער, מכינה קדם צבאית 'איתן', רבני קהילות, בתי מדרש קהילתיים, עשייה חברתית־קהילתית ועוד.

לסרטון העשייה שלנו
לפייסבוק שלנו
לאתר שלנו

נשלח לכתובת ranself%40gmail.com מהכתובת bmoreshet@gmail.com
שולח: בית מורשת
כתובת השולח: רחוב העוגב 1, מעלה אדומים 9836001
הסרה | עדכון פרטים | דיווח דיוור לא מורשה

רב מסר מערכת דיוור ודפי נחיתה