אם אינכם מצליחים לצפות במסר לחצו כאן

שלום לכולם,

אחרי החגים שמח! אנחנו שמחות לחזור לשגרת הכתיבה שלנו ולהמשיך להעמיק בפרוטוקול ה־EMDR. לפני החגים סיימנו את שלב 5, כשהגענו ל־SUD=0 ול־VOC=7. באופן טבעי, השלב הבא הוא שלב 6 – סריקת הגוף

מהות השלב

בשלב זה המטרה היא לבדוק, לזהות ולנקות שיירים סומטיים של הזיכרון, ובפרט תחושות פיזיות לא נוחות שעשויות להישאר בגוף גם לאחר שהעיבוד הקוגניטיבי והרגשי הסתיים. העבודה ב־EMDR היא עבודה הוליסטית: אנחנו נותנים מקום לממדים שונים של החוויה – המידע הסנסורי (הנחווה דרך החושים), הקוגניציה (המחשבות, ה־NC וה־PC), הרגש והחוויה האמוציונלית – וגם לגוף, שבו מתבטאים הזיכרונות בתחושות סומטיות.

תהליך סריקת הגוף

בשלב 6 המטפלת מזמינה את המטופל להעלות את האירוע שבו עסקו בשלבים הקודמים – זה שהופעל בשלב 3, עובד בשלב 4, וחובר לאמונה חיובית בשלב 5 – ולצרף אליו את ה־PC כפי שהוא נחווה ברגע זה. תוך כדי כך המטופל מתבקש לסרוק את גופו, מן הראש ועד הרגליים, ולשים לב לכל תחושה שעולה.

אם במהלך הסריקה מתגלות תחושות לא נוחות, הן מקבלות מענה באמצעות סטים נוספים של גירוי בילטרלי (BLS). לעיתים, דווקא כאשר נדמה שהעיבוד הושלם, מתגלות בשלב זה שאריות של תחושה סומטית: מתח בכתפיים, כיווץ בבטן או כבדות ברגליים. עיבוד התחושות הללו עד להיעלמותן הוא תנאי להמשך.

לעומת זאת, כאשר הסריקה מעלה תחושות חיוביות – חום, קלילות או זרימה – המטפל מחזק אותן באמצעות BLS נוסף. כך השלב הזה מבטיח שהשינוי לא יישאר ברובד הקוגניטיבי בלבד אלא יעוגן גם בגוף.

המטרה היא שהמטופל יוכל להחזיק את הזיכרון יחד עם ה־PC, כשהגוף נקי מתחושות לא רצויות. במצב זה נוצרה אינטגרציה מלאה – רגשית, קוגניטיבית וסומטית – ורק אז אפשר לעבור לשלב הבא בפרוטוקול.

מעבר בין שלבים והעומק של התהליך

שלב 6 משמש כבדיקה אחרונה לפני שלב הסגירה (שלב 7). אם הגוף “נקי” מתחושות לא רצויות ביחס לזיכרון ולעוגן החיובי (PC), ניתן להתקדם. אך אם צפות תחושות נוספות – או אם עולים רגשות, תמונות או זיכרונות חדשים – חוזרים לעיבוד עד להתייצבות.

בדרך כלל זהו שלב קצר, אך לעיתים הוא מתארך. במקרים של טראומה כרונית או מורכבת, הסימפטומים הגופניים עשויים להיות עיקשים במיוחד ולשמש כ"שער" לעוד שכבות של החוויה הטראומטית. במצבים כאלה שלב הסריקה הופך להזדמנות לזהות ולעבד רבדים נוספים שלא נחשפו קודם.

בכל מקרה, שלב הסריקה הגופנית הוא חלק בלתי נפרד משלבי עיבוד הזיכרון על כן הגירוי הוא מהיר לאורך כל השלב ותמיד נחזיר את תשומת הלב לגוף כדי לא לפספס את הערוץ הגופני.

מה עשוי לעלות בשלב זה

למרות שהמוקד הוא גופני, לעיתים סריקת הגוף מעוררת גם תמונות, רגשות או זיכרונות נוספים. במקרים כאלה חוזרים לעיבוד בשלב 4 עד שהחוויה מתייצבת. יש פעמים שבהן השלב קצר, במיוחד כשהעיבוד הקודם היה מלא, ויש מקרים שבהם הוא מתארך – בעיקר בטראומות "ששוכנות" בגוף ומבקשות להמשיך ולעבור עיבוד.

היכולת של המטפל לזהות מתי מדובר בתחושה סומטית טהורה ומתי מדובר בזיכרון חדש חשובה במיוחד, שכן היא קובעת האם יש צורך לחזור לעיבוד נוסף או שניתן לסיים את שלב 6.

לדוגמא:

אני מבקשת מהמטופלת להעלות את הזכרון כפי שחווה אותו עכשיו - sud=0,

pc - אני בסדר כמו שאני voc=6.5, ולסרוק את הגוף מהקודקוד עד קצות אצבעות הרגליים.

מטופלת: כיווץ בבטן, רתיעה, בכתפיים

מטפלת: שימי לב לזה bls

מטופלת: מהראש יורד לכתפיים. מרפה קצת. נשארה הבטן

מטפלת: יופי, שימי לב לזה bls

מטופלת: יותר טוב. ירד. דמיינתי שאמא עושה עבורי משהו, ואמרתי לעצמי מה שאני ארצה יקרה. אני לא נלחמת או מנסה לשכנע אף אחד. 97% רגיעה

מטפלת: נהדר, בואי נמשיך bls

מטופלת: עכשיו הולכת משם לגמרי. דמיינתי שיורד לי מהלב ואני נרגעת. מרגישה בסדר.

מטפלת: מצוין. בואי נחזק את זה bls

מטופלת: ממש בסדר

הקשר הטיפולי והחוויה של המטופל

מעבר לחשיבות הקלינית, שלב סריקת הגוף מדגיש את התפקיד המרכזי של הקשר הטיפולי. עצם ההזמנה להתבונן בתחושות עדינות עלולה לעורר בושה, פחד או חשש להיחשף. כאן נדרשת נוכחות יציבה, אמפתית ובלתי שיפוטית מצד המטפל, שמאפשרת למטופל לחקור את גופו מבלי להציף או להרגיש לבד.

במובן זה, שלב 6 אינו רק טכניקה אלא גם חוויה מתקנת בקשר: הגוף זוכה לתיקוף כמקור מידע אמין; המטופל מועצם כשותף פעיל בהתבוננות ובדיווח; והחוויה של בדידות – שנלווית פעמים רבות לטראומה – מתחלפת בתחושת ליווי וביטחון.

 טראומה לא נשמרת רק בזיכרון מילולי או רגשי — לעיתים היא “שקועה” בגוף: בגידים, בשרירים, באזורים של מתח כרוני. השלב הזה מאפשר להוציא החוצה את מה שעדיין נשאר בגוף, גם לאחר שהמטפל עיבד את הזיכרונות הרגשיים.

כך עיבוד לא שלם — אם ישארו תחושות גופניות — עשוי לגרום למטופל לחוש “שקט בראש” אך “לחוץ בגוף”.

השלב מבטיח שהשינוי הנפשי שקדם (הפחתת מצוקה, אמונה חיובית) לא נשאר רק במישור הקוגניטיבי, אלא “יושב” גם בגוף. ללא סגירה סומטית, הפער בין מה שהמטופל “יודע” לבין מה שהגוף מרגיש עלול לגרום לגרעין חוסר יציבות.

טיפול לא יכול להחשב "מוצלח" אם המטופל עדיין מרגיש מתיחות בגוף כשהזיכרון מופיע — כלומר, עד שהמטופל יכול להזכיר את הזיכרון עם האמונה החיובית בלי שום תחושת גופנית לא רצויה, זה לא סיום אמיתי.

לעתים שלב 6 מתארך כאשר עולה חומר חדש או כאשר הטראומה מתיישבת בגוף. כך למשל קרה עם אחת המטופלות שהגיעה אלי סביב הימנעות מהרצאות. עבדנו על אירוע ילדות שהרגשנו שקשור לקושי הזה. במפגש העיבוד השני, הSUD ירד ל0, פנינו לשלב 5, שארך מספר דקות, ובשלב 6 סביב התחושות הגופניות שעלו, השתחררו זכרונות וקשיים נוספים שקשורים לחרדת ביצוע במישורים רבים בחייה - ובפרט כאשה מינית. שלב 6 ארך כ40 דקות, אבל היה מאוד משמעותי.

דוגמא:

לאחר sud 0 וvoc 7 אנחנו פונים לשלב 6 - סריקה

מטופלת: "עולה רגש חם בוער כזה, כעס, עלבון, צדקנות, איך את לא מבינה, איך את לא רואה.."

מטפלת - אני שמה לב שיש אסוציאציות רגשיות וקוגניטיביות, ובודקת מה קורה בגוף

מטפלת: "איפה זה בגוף?"

מטופלת: "בצואר קצת ובבטן"

מטפלת: "שימי לב לזה" bls

מטופלת: "אין משהו חדש. פרוייקט שסיימתי"

מטפלת: "מה קורה בגוף עכשיו?"

מטופלת: "אני לא נינוחה, יש לי מחנק כזה בגרון... העלבון צורב"

מטפלת: "שימי לב לזה" bls

מטופלת: "כשהייתי קטנה סבלתי מאסטמה, סיפרתי לך על זה?"

מטפלת: "לא, מענין שזה עלה עכשיו, שימי לב לזה" bls

מטופלת : "יש הקלה כלשהי"

מטפלת: "מה קורה בגוף עכשיו?"

מטופלת: "הייתי נאבקת על כל נשימה, לקח זמן עד שהבינו מה שיש לי והתחלתי להשתמש במשאף, קראנו לזה מקטרת נשימה, סבא שלי היה מעשן מקטרת" (מצחקקת)

מטפלת: "בואי נעלה שוב את הזיכרון שעליו אנחנו עובדות עמו היום, מה יש שם עכשיו?

מטופלת: "זה כבר בכלל לא מטריד אותי, רחוק כזה"...

מטפלת: "ומה קורה בגוף כשאת מעלה את הזיכרון"?

מטופלת: "הגוף שלי ממש רילקס..."

העברה, העברה נגדית והדהוד סומטי

בשלב זה עשויים להופיע תהליכים של העברה והעברה נגדית. המטופל עלול להשליך על המטפל תחושות של חוסר אונים, פחד מביקורת או חוסר אמון. המטפל מצדו עלול לחוות תגובות נגד־העברה: דאגה מוגזמת, רצון להציל או להצדיק, ואף חוסר סבלנות מול תחושות שנחוות כ“תקועות” בגוף.

תופעה נוספת, ייחודית לשלב זה אך עשויה להופיע לאורך כל הפרוטוקול, היא חוויית תחושות גופניות אצל המטפל עצמו – הדהוד סומטי לחוויה של המטופל. זהו אתגר וגם משאב: על המטפל להיות מודע לכך, להבדיל בין התחושות האישיות לבין ההשלכות שמועברות אליו, ולהשתמש במידע הזה באופן רפלקטיבי ומבוקר. מודעות כזו שומרת על נוכחות יציבה ומאפשרת חוויה מתקנת של קשר בטוח ומכיל.

אינטגרציה מלאה של גוף, רגש ותודעה

שלב סריקת הגוף מבטיח שהשינוי הטיפולי לא יישאר בגדר תובנה קוגניטיבית בלבד אלא יתבסס גם בגוף. טראומה נוטה “להיתקע” ברמה הסומטית, ולכן השלב הזה משלים את המעגל: מהקוגניציה והרגש אל הגוף, מהזיכרון הטראומטי אל חוויית ההווה.

כאשר המטופל מסוגל להעלות את הזיכרון יחד עם האמונה החיובית ולא לחוש בגופו תחושות לא נעימות, נוצרת תחושת רוגע, שליטה וביטחון. החוויה הזאת היא עוגן לחיים שמחוץ לחדר הטיפולים ומאפשרת הכללה של השינוי לחיי היום־יום.

סיכום

שלב 6 בפרוטוקול EMDR – סריקת הגוף – הוא הרבה מעבר ל“בדיקה טכנית” לפני הסגירה. זהו שלב שבו מתקיימת אינטגרציה עמוקה בין הזיכרון עליו אנחנו עובדים לבין גוף, רגש ותודעה, ומתרחשת העברה מתקנת בקשר הטיפולי. הוא מעלה למודעות שיירים סומטיים של הטראומה, מעניק להם מענה, ומחזק תחושות חיוביות בגוף. הוא מזמן למטפל להיות קשוב גם לעצמו, לגוף שלו ולתגובות ההעברה הנגדית שעולות בו.

בסופו של דבר, סריקת הגוף היא אבן יסוד בתהליך ההחלמה: היא מאפשרת עיבוד שלם ומקיף, מבטיחה שהשינוי יישמר לאורך זמן, ומעניקה למטופל חוויה מחוברת ושלמה – חוויה שמזמינה לחיים עם פחות פחד וכאב, ועם יותר חופש, אמון ורווחה פנימית.

Save the Date

שלב 8 ממשיכות לעבד - השיתופים שלכם

רחל - תודה רבה מרענן את הידע

תודה, רחל! זה כל כך משמעותי עבורנו לקבל את המשוב הזה.

ורד: תודה רבה נעמי ודורית היקרות, איזה יופי כתבתן, בהחלט נתתן את המקום והכבוד הראויים לשלב חמש והרחבתן העמקתן את המשמעות שלו עבורי כשלב של צמיחה פוסט טראומטית ובמקביל גם כשלב של המשך העיבוד.

תודה גם על הוינייטה שמדגימה את המשך עבודת העיבוד בשלב חמש, את ההקשבה למטופל ולתהליך בו זמנית ואת האפשרות להתגמש ולדייק את ה- PC עם המטופל בכל שלב. איזה כיף שיש אתכן ואת הניוזלטר המשנה טיפול הזה...

ועוד אני רוצה לציין שהניוזלטרים שלכם כל כך משוקעים גם מבחינת העיצוב שלהם ממש מושכים לקריאה...

אני מחכה להם כמו למתנה...

הי ורד, המון תודה על המשוב, ומשמח אותנו לשמוע על ההדהוד של הניוזלטרים. אנחנו אכן משקיעות בהן גם מבחינת התוכן והידע, וגם מבחינת הנראות.

תודה לך, ותודה על הרעיון. אנחנו אכן חושבות על זה.

שירה:

תודה לכן,

קוראת כל ניוזלטר בעיון ולומדת הרבה!

הי שירה, איזה כייף, מקוות שגם הניוזלטר הנוכחי יאפשר למידה!

הניוזלטרים הקודמים ועוד הפתעות בספריית הניוזלטרים שלנו.