אם אינכם מצליחים לצפות במסר לחצו כאן

שלב 8 - שלב הבדיקה מחדש - Re-evaluation, הוא בעצם שלב "בקרת האיכות" המתמשכת של טיפול EMDR.

אנו יוצאות מתוך הנחה שכל פגישת עיבוד משפיעה, ולכן הבדיקה מה קורה במציאות במשך הזמן שעבר מהפגישה, ולא רק בחדר הטיפולים, היא חשובה.

לכן, אנחנו שואלות על שינוי בחיי היומיום:

• מה השתנה בתפקוד, בקשרים הבינאישיים, מבחינה גופנית, בשינה?
• מה השתנה לגבי הסימפטומים, לגבי הטריגרים?
• איך את/ה מגיב/ה היום לסיטואציות שבעבר הפעילו את הזיכרון?

בדרך זו אנחנו בודקות אם העיבוד "תרגם את עצמו" להתנהגות ותחושות בהווה, ולא רק לחוויה רגעית במפגש.

שלב 8 מאפשר גם בחינה של משמעות וזהות (לא רק סימפטומים). דיון קצר של המטפל והמטופל לגבי מה למדת על עצמך מתוך העיבוד? ניתן גם לבדוק את החיות של האמונה החיובית ("אני שורד/ת", "אני ראוי/ה", "יש לי ערך"). כאן מתאפשר חיבור בין העיבוד של הtarget לשאלות רחבות של זהות, נרטיב, ויחסים.

למשל, מטופל אשר עובד בטיפול על אירועי עבר מילדות מורכבת בבית אלים מספר בתחילת הפגישה:

מטופל: "אני מרגיש הרבה פחות אובססיבי, לא בודק כל הזמן את הדלת אם היא נעולה, פתאום שמתי לב שיצאתי בלי לבדוק וזה היה בסדר".

מטפלת "וואו, זה מרגש, מה זה אומר עלייך?"

מטופל: "אני מרגיש שנגמרו הימים שכל אחד יכול לדרוך עלי, זהו! אני מצליח לשמור על עצמי ואפילו כשאחי ניסה להשתיק אותי בשבת, אמרתי לו - תן לי לדבר! והוא שתק והקשיב למה שאמרתי, הסתכל עלי במבט מופתע כזה.. הרגשתי רעד כזה כשאמרתי את זה, אבל לא ממש חשבתי על זה, זה פשוט יצא ממני"

מטפלת: "נשמע שיש משהו יותר בטוח?"

מטופל: "כן, לגמרי, הרבה יותר בטוח. כאילו האדמה פחות רועדת ויש אותי".

שלב 8 מאפשר גם מתן תוקף לחוויה של המטופל בין המפגשים. המטפל נותן מקום לכך שבין הפגישות קרה משהו: כחלומות, זיכרונות, הצפות, או דווקא רגיעה לא צפויה. עצם ההתייחסות לזה מחזקת תחושת רצף: "מה שקרה לי בין הפגישות נחשב לחלק מהתהליך, ולא תקלה."

לדוגמא: המטופל מספר בתחילת הפגישה "בהתחלה קרו דברים טובים. הצלחתי להסתכל על החיים שלי כחוויה רב מימדית, ולא במימד אחד בגלל החרדה. ממש הרגשתי איך אני מתחיל לחזור לתלם, אבל אז הסימפטומים התגברו, וגם החרדה התחזקה, והתחלתי לחשוב עוד פעם שאחרי הטוב יגיע תמיד רע".

מטפלת: "ראשית זה משמח אותי לשמוע שהייתה הטבה אחרי הטיפול. במפגש הקודם באמת ייחלת להסתכל על החיים בחוויה רב מימדית, ואני שמחה שהצלחת לחוות התחלה של החוויה הזו. יחד עם זאת, עולה פה דפוס של התגברות של הסימפטומים אחרי חוויה של שיפור (תבנית) והמחשבה השלילית שכבר תארת בעבר"

מטופל: "כן, אני חושב שזה קשור למושג הזה שהזכרת בפעם הקודמת של הפחד מהפחד.."

מטפלת: "נכון.."

בהמשך, נבדוק אם השינוי מהעיבוד מחזיק לאורך זמן: נחזור לtarget שעובד, ונבדוק מה עולה עכשיו, ומה ה‑SUD היום?

מטרת הבדיקה היא לראות אם ההפחתה במצוקה יציבה, או שמופיעה עליה מחדש שמעידה על חומר נוסף שלא עובד.

לדוגמא: במפגש הקודם עבדנו זכרון וסיימנו סביב sud 5. בשלב 8 אנחנו בודקים איך עבר השבוע בהקשר של בעיבוד שעשינו.

מטופלת: "יכול להיות שהיה חלום שקשור, נתפס לי הצואר. והשתחרר אחרי יום יומיים".

מטפלת: "וכשאת חוזרת עכשיו לזכרון, כמה המצוקה?"

מטופלת: "4"

מטפלת: "ומה יש ב4 עכשיו"?

מטופלת:"זה לא כל כך נגיש לי, אבל יש שם משהו".

כלומר,לא רק שההישג נשמר, המצוקה פחתה עוד קצת בזמן שעבר מהעיבוד הקודם, והזכרון פחות נגיש למטופלת. ברור שנמשיך לעבוד עליו, כדי לסיים את העיבוד.

איתור "שאריות" והעמקה ברשת הזיכרון

גם אם במפגש הקודם SUD ירד מאוד, בשבוע שאחריו עלולים לעלות: אסוציאציות חדשות, חלקים אחרים של האירוע, או זיכרונות מוקדמים יותר.

שלב 8 מאפשר: לזהות שאריות, לנסח מטרות חדשות/נוספות בתוך אותה רשת, ולהחליט אם ממשיכים באותו אירוע או כבר עוברים ליעד הבא.

אם נמשיך עם המטופל הקודם:

מטפלת: "וכשאתה חוזר לעיבוד שעשינו בפעם הקודמת, מה עולה עכשיו?"

מטופל: "אני מרגיש פסיבי"

מטפלת: "כלומר?"

מטופל: "זה לא אקטיבי. רגוע יחסית.."

מטפלת: "וכמה המצוקה עכשיו לגבי העיבוד הקודם?"

מטופל: "5" 

מטפלת: "ומה יש ב5?"

מטופל: "תשומת לב יתרה לגוף, אי שקט ועצבנות..".

שלב 8 מהווה גם צומת קבלת החלטות, והחלטות תכנוניות להמשך הטיפול.

לפי ממצאי שלב 8 נחליט: האם הזכרון עדיין טעון שלילית (ברמת הSUD, אסוציאציות קוגניטיביות, סומטיות, סנסוריות), ואז נמשיך בעיבוד על אותו target. לעתים נבחר לבדוק האם יש שינוי בשלב 3, כי ייתכן שיש שינוי בכל אחת ממישורי המידע.

מטפלת: "נראה לי שכדאי לנו לסיים את העיבוד הקודם.. אז מה התמונה שמייצגת עכשיו את החלק הכי קשה?"

מטופל: "כמו שבלול שמתכנס".

מטפלת: "ואיזה מחשבה שלילית מצטרפת לזה?"

מטופל: "אני לא נורמלי".

וכן הלאה...

לעתים, המטופל ידווח שאין מצוקה, ואז נסיים לעבוד על הזכרון, כלומר נעבור לאינסטלצית הPC (שלב 5), סריקת הגוף (שלב 6) וסגירת העיבוד (שלב 7).

לדוגמא: בשלב 8

המטופלת אומרת: "הזכרון עצמו מרגיש אחר. אני ממש לא מצליחה לחזור לזכרון, אלא מין זום אאוט כזה. רק הייתי צריכה חיבוק, וזה היה יכול להפתר אחרת. הזכרון מרגיש יותר קליל"

מטפלת: "ואוו, זה נשמע שעשינו עבודה משמעותית, וכמה המצוקה עכשיו?"

מטופלת: "2-3 – זה שאריות, ההדים של הזכרון הקודם".

מטפלת: "למה השאריות קשורות?"

מטופלת: "אי נוחות, משהו מציק מגרד".

לאחר bls

מטופלת: "קצת כלום", ואנחנו עוברות לאינסטלצית הPC.

בהנחה שסיימנו לעבוד על הזכרון במפגש הקודם, וגם עכשיו אנחנו רואים שהישגי העיבוד נשמרו, כלומר עדיין אין מצוקה, נבדוק את התוכנית הטיפולית, ונעבור לעיבוד זיכרון אחר באותה רשת, עיבוד לטריגרים בהווה, עבודת עתיד או אולי נחליט להתמקד יותר בשלב 2 (ייצוב, משאבים) לפני עיבוד נוסף.

שלב 8 הוא גם המקום לראות אם תכנית העבודה "מדויקת" או צריכה כיוון מחדש. לדוגמא:

מטופלת:"EMDR זה ממש אחלה טיפול, אני מרגישה את התנועה הזו שמתחוללת בי, וקורים כל הזמן דברים. טובים ורעים כאחד. מצד אחד אני מרגישה מאוד פגיעה, מצד שני אני מרגישה איך אני מדייקת לעצמי יותר לאן ללכת. אני יודעת שקבענו תוכנית, אבל אני מרגישה שהייתי רוצה לעבוד על היכולת שלי לתת לעצמי. זה בסדר?"

מטפלת: "אני כל הזמן אומרת לך שהמוח שלך עושה את העבודה, וכבר ראינו שלא משנה עם מה אנחנו מתחילות, זה הולך בדיוק לאן שצריך.."

בנוסף, שלב 8 מאפשר בדיקה מחדש של הקשר הטיפולי והבטיחות - האם המטופל הרגיש מוגן מספיק בין הפגישות? האם היה צורך בעזרה נוספת, או שתחושת המסוגלות גדלה? אם עלו קשיים (למשל חרטה, בושה, פחד מהעיבוד הבא) – שלב 8 הוא המקום להתייחס אליהם לפני שנכנסים שוב לעיבוד.

בהדרכה או ברפלקציה על  טיפול EMDR  נוכל לשאול:

האם קיים פער בין סוף המפגש הקודם למה שקרה עד היום? והאם זה הפתיע אותך? האם כדאי לבדוק תכנית אחרת? יותר הכנה? סגירה אחרת? כלומר, שלב 8 הופך לכלי רפלקטיבי על איכות התכנון, היציבות, וההבנה של רשתות הזיכרון.

לסיכום, שלב 8 אינו רק תחנה טכנית בסיום המפגש, אלא מרחב רפלקטיבי חיוני שמאפשר לנו לוודא יציבות ובטיחות, לדייק את תכנית הטיפול, ולהעמיק את ההבנה שלנו את רשתות הזיכרון ואת צרכי המטופל לאורך הדרך

  ההרשמה בעיצומה 10.2.26

יום הדרכה פנים-אל-פנים

משני צידי המראה, העברה והעברה נגדית בטיפול EMDR

היות וEMDR היא פסיכותרפיה ולא שיטה או טכניקה, העברה והעברה נגדית הם חלק בלתי נפרד ממה שקורה בחדר. ביום ההדרכה הקרוב נעסוק בנושא בהתמקדות על היחודיות והשוני של העברה והעברה נגדית בטיפולי EMDR. כמיטב המסורת יום ההדרכה יתקיים בצורה היברידית. מפגש אנושי עמוק - בחדרה, וחיבור טכנולוגי - דרך הזום. כתמיד, יום ההדרכה יוקלט ויהיה זמין לצפייה.

הבטיחו את השתתפותכם מידע נוסף והרשמה - כאן.

שלב 8 - השיתופים והמחשבות שלכן

רעות: כמתחילה ב-EMDR, הניוזלטר הזה עושה לי כל פעם סדר מאוד חשוב. פתאום הבנתי לעומק את ההבדל בין פגישה גמורה לפגישה לא גמורה – וששלב 7 הוא לא “סגירה טכנית”. זה חידד לי למה גם כשיש זמן קצר, חשוב לעצור, לעגן, ולוודא שהמטופל יוצא מהמפגש מווסת, מחובר ובטוח. מאז, אני הרבה יותר מודעת לשלב 7 ומשתדלת לשלב אותו בכל מפגש. תודה על ההבהרה המדויקת והמחזקת. רגיל.

תודה רבה רעות, שמחות שהניוזלטר מלווה אותך בשלבי ההטמעה של הEMDR.

ורד:

תודה רבה נעמי ודורית

על הרחבת האפשרויות הטיפוליות בשלב 7, סגירה טובה של העיבוד והמפגש יכולה לעשות את כל הבדל.

תודה ורד, את תמיד מסכמת לנו נורא יפה, זה ממש חשוב לנו לשמוע, מעריכות!

הניוזלטרים הקודמים ועוד הפתעות בספריית הניוזלטרים שלנו.