אם אינכם מצליחים לצפות במסר לחצו כאן

שלוש המלצות והזמנה אישית אחת.

מה קורה כשאהבה לילד שלך מתנגשת חזיתית בערכים שלך?

נדמה לי שכל הורה שקורא את "השמש לא מעניינת אותי" ספרה של יעל טבת קלגסבלד( הוצאת כנרת זב"מ. עריכה- עלמה ורדי) שואל את עצמו איך היה מגיב לו היה זה הילד שלו.

הוא בנוי כשלוש נובלות נפרדות אבל שזורות זו בזו.

שלושה סיפורים של אמהות לא שגרתיות לילדים לא שגרתיים. כל אחת מהן מגלה יום אחד שהבן או הבת שלה ביצעו פשע.

מה תהיה התגובה של כל אחת מהן? תאמין? תתכחש? תבדוק איפה כשלה כאמא? ואולי בכלל תתנער מהבן/הבת?

האם תרשה לעצמה להתמוטט?

יעל טבת קלגסבלד מצליחה לעורר הרבה סימני שאלה במקומות בהם נדמה לנו שיש רק סימני קריאה.

בצורה כמעט ערמומית היא גורמת לנו לראות את הדברים מנקודת המבט של אותן אמהות ולחוש חמלה.

ספר שהישראליות שבו מורגשת במיוחד

כל מי שחי כאן בשנות השבעים יחייך כשיגלה את שביל הממתקים הנוסטלגי שפיזרה נוגה דיין קמיל בספרה "שובר גלים"( הוצאת שולחן כתיבה" עריכה- ורד נדב)

-חנות החזיות ״בנות פסיה״, קפה רוול בדיזינגוף, מיץ תפוזים של פז בבקבוק זכוכית, בורקס סמי, דרמפון ועוד.

גם המשברים והפצעים הם ישראליים: העיסוק במלחמה שעד 7.10 היתה הטראומטית היחידה שלנו (אי אפשר להימנע מהדהוד של מצב הרוח הלאומי אז והיום) פינוי סיני, וההפגנות נגד פינוי ימית, הקרע בין תומכי הסכמי קמפ ובין מתנגדיו.

כל ההיסטוריה הזאת עוברת כחוט השני בתוך עלילה מותחת ונוגעת ללב.

ספר ילדים משובח גרם לי לחפש נכד בהשאלה...

"בוכה ובוכה ובוכה" ספרן של אלה איילון ובלה פוטשבוצקי(הוצאת "שתים" עריכה- אורית גידלי) הוא ספר ילדים מהסוגה הנקראת Picture Books
אלה ספרים בהם האיור הוא חלק ממשי מהסיפור. הוא לא רק תרגום של הטקסט לשפה ויזואלית, הוא משלים את הטקסט, והם מספרים יחד את הסיפור.

אפשר לראות את זה כבר במבט ראשון כשרואים את הכמות שתופסים האיורים ואת הכמות שתופס הטקסט.

ספרים השייכים לסוגה הזו פונים לכאורה לגילאים צעירים 3-6 בערך.
אלא שספרים מעולים השייכים לסוגה הזו הם אלה שיש בהם יותר מרובד אחד. גם אחיו הגדולים יותר או המבוגרים שיקראו יחד עם הפעוט את הספר, יחוו הנאה ויש בספר רובד הפונה אליהם.
כל זאת בתנאי הכרחי- הפניה הזו לא נעשית בצורה ישירה. ספר טוב (לכל גיל!) בא לספר סיפור, לא להוות דף מסרים.

״בוכה ובוכה ובוכה״ עומד בכל הקריטריונים האלה.

הוא מציע מבט הומוריסטי וחומל על אותם מצבים בהם ילדים צעירים בוכים ובוכים ובוכים.

 התמוגגתי ממנו גם בלי נוכחות ילדים בסביבה ממש כמו הספרים של ג'וליה דונלדסון ואקסל שפלר.

ולסיום הזמנה בנימה אישית

בתקווה שהאריות לא ישתוללו שוב ב5.6.26 אחגוג את השקת ספרי השלישי "בגוף שני". אשמח מאוד עם כל אחת ואחד מכם שיבואו להשקה.

על מנת שנוכל להיערך מבחינה מספרית אנא מלאו כאן את הטופס אם בכוונתכם להגיע.

 שנזכה לימים טובים

שלכם,

שרית פליין