פרשת ויקהל פקודי - פרה | יב"ע חדרה | www.ybahadera.co.il
דבר תורה - "ועשו בגדי שרד לשרת בקודש"
בכל שנה אני עומד משתאה לנוכח הפער. פתיחתו של ספר שמות, יש בה חלק ממהלך סיפורי ספר בראשית, המעבר מדור של אבות לעם, סיפור שקיעת עם ישראל בארץ מצרים והיציאה מגלות לגאולה. כך אכן מכנה הרמב"ן את הספר- ספר הגאולה. אך, ישנו פער גדול בין תחילתו של הספר הסיפורית ומעוררת ההשתאות לבין סיומו של ספר שמות. במהלך הפרשות החותמות את ספר שמות מופיע פירוט מדוקדק של מידות וכלים, חומרי עבודה וחלקים המשמשים לבניית המשכן. הרוח הגדולה והסיפורים של תחילת הספר אינם באים לידי ביטוי והרשימות הטכניות, המפורטות מתבלטות.
כך מצינו במדרש רבה:
"שנו רבותינו, מי שהיה נכנס לתרום את הלשכה לא היה נכנס לא בפרגוד חפות ולא באנפליא, שאם יעשיר, יאמרו מתרומת הלשכה העשיר. שאדם צריך לצאת ידי הבריות כדרך שהוא צריך לצאת ידי המקום, שנאמר והייתם נקיים מה' ומישראל...
נכנס משה אצל בצלאל, ראה שהותיר מן המשכן. אמר לפני הקב"ה - רבון העולם, עשינו את מלאכת המשכן והותרנו, מה נעשה בנותר? אמר לו, לך ועשה בהם משכן לעדות. הלך משה ועשה בהן. כיון שבא ליתן חשבון, אמר להם כך וכך יצא למשכן, וביתר עשיתי משכן לעדות. הוי אומר אלה פקודי המשכן משכן העדות".
זה לא מכבר נצטוו ישראל לתת מחצית השקל תרומה לה'. מחצית השקל, כך נאמר להם, תשמש לעבודת אוהל מועד בה שווים כולם. העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט מסכום זה - לכולם יהיה חלק זהה במשכן. ועוד נתבקשו ישראל לקחת מאיתם תרומה לה', כל נדיב לבו יביאה. ויבאו כל איש אשר נשאו ליבו וכל אשר נדבה רוחו אותו, הביאו את תרומת ה' - עם ישראל נרתם להקמת המשכן, מביא מחצית השקל כאשר צווה, מנדב מכספו ורכושו, מנדב מכוחותיו, מליבו, מרוחו. כעת, משנסתיימה המלאכה, רוצים הם לדעת שאכן לכל אחד ואחד יש חלק במשכן, חלק במלאכת הקודש. הם רוצים בירור, מפקד, שיעיד שכספם ורכושם, כוחם וליבם, אכן שוקע בבניית המשכן. לפירוט הגדול יש מטרה וייעוד להבהיר כיצד הפרטים הקטנים מרכיבים מציאות שבה כולם נוטלים חלק.
המעבר בין תחילת הספר לסופו בא לומר שרוח גדולה נחוצה מאוד. היא מחיה אותנו ונותנת תחושה של חזון וחלום גדול. אך רוח גדולה עשויה לתת לנו תחושה שאין חשיבות ומשמעות אמיתית ל'זוטות' קטנות, לפרטים חסרי משמעות. סיום הספר בא לומר לנו ולהבליט את החשיבות הגדולה שבפרטים.
אנו ניצבים השבוע לקראת בחירות. רבים מאיתנו מרגישים תחושה לפיה בשל כמות המצביעים הגדולה, אין חשיבות לקול הפרטי שלהם. אין משמעות לשאלה האם יבחרו במפלגה כזו או אחרת או שכלל לא יבואו להצביע. בעיני, הפירוט הגדול של תום מלאכת המשכן יש בו כדי לתת בנו את הכוח. לומר לנו שיש משקל לכל חלק וחלק, בכוחם של הפרטים נבנית המציאות הגדולה ומורכב המשכן. כנסת ישראל. מן הבחירות הללו מוקמת כנסת ומתקבלות החלטות לטובת כולנו. ולכן, מחובתנו לממש את הזכות הנפלאה ולהיות מעורבים. להבין במי כדאי לבחור ומדוע ולהשפיע- להצביע!
הרב משה יקותיאל אלפרט, יהודי תלמיד חכם גדול ור"מ בישיבת עץ החיים המעטירה שבירושלים, כתב בשנות החמישים יומן. את דבר התורה אני מבקש לסיים בציטוט קטע מיומנו המרגש. ולוואי בהליכתנו אל הקלפי נוכל להרגיש את הדברים ולהבין את חשיבות המעשה הדמוקרטי שבהצבעה ובשותפות.
יום הבחירות לכנסת הראשונה, כ"ד טבת תש"ט (25.1.1949)
"בשעה 5:35 בבוקר השכם קמנו אני ואשתי ואחי, ר' שמעון לייב, וגיסי, ר' נתנאל סלדוכין, ובני דב. אחרי ששתינו קפה, לבשנו בגדי שבת לכבוד היום הגדול והקדוש הזה. כי "זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו". אחרי אלפיים שנות גלות או יותר, אפשר להגיד מששת ימי בראשית ועד היום הזה, לא זכינו ליום כזה, שנלך לבחירות למדינה יהודית ו"ברוך שהחיינו וקיימנו לזמן הזה". בני דב הלך מהבית בשעה 5:45 והלך באשר הלך כי הוא אוהד גדול לרשימת ח' (חירות) מאצ"ל, ולא בא כל היום וכל הלילה...כל הדרך אל הקלפי, הלכתי כמו בשמחת תורה אצל הקפות עם ספר תורה, כי פנקס הזהות של ישראל היה בידי. לא היה גבול לאושר והשמחה שהיו לי. בשעה 5:50 באנו לבית הפועל המזרחי, ואנחנו היינו הראשונים...ברטט של קדושה ובהדרת קודש מסרתי לידי היו"ר את פנקס הזהות שלי וקרא את שמי מתוך הפנקס שלי וספר הבוחרים, וסגן היו"ר רשם את שמי בנייר ונתן לי את מספר 1. מסר לידי מעטפה אחת ונכנסתי לחדר השני, ששם היו מונחים כל הפתקאות מכל הרשימות, וביד רועדת וברגש של קדושה לקחתי פתק אחד מספר ב', ושמתי אותה לתוך המעטפה שקבלתי אותה מידי היו"ר, ונכנסתי שוב לחדר הקלפי, והראיתי לכולם כי יש בידי רק מעטפה אחת. והגיע הרגע הכי קדוש בחיי, אותו רגע שלא זכו לו לא האבא שלי ולא הסבא שלי. רק אני בזמני זכיתי לרגע קדוש וטהור כזה. אשרי לי ואשרי חלקי! בירכתי ברכת שהחיינו, ושמתי את המעטפה לתוך תיבת הקלפי. לחצתי את ידי היו"ר והסגן ויתר חברי הוועדה ויצאתי משם...הלכתי להתפלל, יום חג גדול".
מסע שמינסטים
מתוך מחשבה להעביר לתלמידי יב' חוויה אחרת, יצאנו בערב ר"ח אדר לשלושה ימי פעילות מרתקים. חווינו שיח עמוק על שאיפות, חלומות, נפילות והתמודדויות. את המסע פתחנו בעתלית, קרטינג בחיפה, התחברנו למערת ר' שמעון בר יוחאי ושרשרת הדורות והשמירה על הגחלת היהודית בפקיעין וחתמנו את היום הראשון בבור במצודה של צפת.
במהלך היום השני פגשנו את הרב שמואל אליהו, רבה של צפת שסיפר על הקשר המיוחד עם אביו ועל כוחה של תפילה. עסקנו בהתמודדות ונפילות בהחלקה על הקרח, מסירות נפש למען המדינה והחברה במוזיאון אסירי המחתרות בעכו ותפילה בקבר הרמח"ל.
ביום השלישי נסענו לקיר טיפוס בעמק חפר, שם באמת ראינו איזה מין טיפוס אנחנו, דיברנו על אמון, על הנכונות לקחת סיכונים ולהאמין. היה מדהים!!
טקס הענקת מלגות הצטיינות במכללת שאנן
ברכות לעמית, נעם ומארק תלמידינו בכיתות יא-יב שזוכים בפרס מלגאי שאנן על מצוינות לימודית וחברתית בהשתתפות סגן שר החינוך והנהלת המחוז. ממשיכים לקדם מצוינות עם כל הלב! המשיכו מעלה!
ארועי פורים
יום איש לרעהו
יום " איש לרעהו " בישיבת בני עקיבא חדרה לפעולת ההתנדבות במקומות אלה " לאורו נלך" כיתות החטיבה יצאו לקטוף תוצרת חקלאית עבור עמותת " לקט ישראל " המחלקת המון אוכל לנזקקים. כיתות החטיבה העליונה יצאו עם " אוטובוס השמחה " למרכז יום לקשיש בבית אליעזר בחדרה ובבית ספר לחינוך מיוחד - גלים.
הרקדה לכבוד
ראש חודש אדר
שוק פורים- בהובלת שכבה יא'
משתה פורים וטיש חסידי- בהובלת שכבה י'
מסיבת ליל פורים בבית הרב אלישיב
לקראת השבוע הקרוב
השבוע נציין בישיבה את שבוע החמ"ד-
ביום שלישי- בחירות, לקראתן נעסוק בישיבה בסוגיות הבחירה, השותפות והדמוקרטיה.
ביום רביעי- כנס בוגרי הישיבה-המחזורים הראשונים של הישיבה שסיימו לפני חמישים שנה, באים למפגש היסטורי מרגש. הישיבה כמשפחה.
ביום חמישי- נבחרת ריצה של הישיבה יוצאת למירוץ בוינגייט.
שבת ישיבה לכיתות ז-ט, יוצאת לדרך בשבת פרשת ויקרא (ר"ח ניסן). דפים הועברו לתלמידים.