בימים אלה של סוף אוקטובר וראשית נובמבר, מתחילות חגיגות 100 שנה לכיבוש הבריטי של א"י. ב-31 באוקטובר נכבשה באר שבע. יומיים לאחר מכן ב-2 בנובמבר, ניתנה "הצהרת בלפור" ושבועיים לאחר מכן ב-17 בנובמבר נכבשו יפו ותל אביב. בלפור הגיע לת"א לביקור רשמי במרס 1925 והפך ל"מלך העולם". אז גם נקרא הרחוב על שמו.
כמה מכם יודעים היכן נמצא כיכר ב' בנובמבר בתל-אביב? ואיזה מאורע הוא מציין? הידעתם כי, השם כיכר מוגרבי אינו שם רשמי למרות שמופיע במפות תל אביב?
ובכן כיכר מוגרבי, היא כיכר ב' בנובמבר והתאריך הוא כמובן 2 בנובמבר, מועד הצהרת בלפור 2.11.1917, שבימים אלה (יום חמישי הקרוב) יימלאו להצהרה 100 שנים. מאיר דיזנגוף והעיר תל אביב היו כה נרגשים מההצהרה ואחר שתל אביב קיבלה מהבריטים מעמד משפטי נפרד "טאון שיפ" במאי 1921, אזי ביקש דיזנגוף לקרוא בעיר המתפתחת רחוב על שמו של בלפור והרחוב הוכרז ב-2 באוקטובר 1922, במלאת חמש שנים להצהרה.
בתמונה למעלה: כיכר ב' בנובמבר הידועה בשם הלא רשמי כיכר מוגרבי. משמאל הצהרת בלפור ותמונתו של הלורד
שלוש שנים מאוחר יותר, ב26 במרס 1925 הגיע הלורד בלפור לתל אביב והתקבל ממש כמלך על ידי המוני תושבי תל אביב. חיים ויצמן ליווה אותו והוא קיים ביקור ממלכתי בכל האתרים החשובים בתל אביב וכמובן הרבה להצטלם עם דיזנגוף וחבריו. חלק מהתמונות הפכו לגלויות. בלפור קיבל באותה הזדמנות "אזרחות כבוד" תל אביבית, השתתף עם 600 מוזמנים בקבלת פנים בגימנסיה הרצליה, משם הגיע לפינת רוטשילד ובלפור לחנוכה הרשמית של הרחוב על שמו בערב הוצגה לכבודו האופרה של גולינקין בראינוע עדן וכולם התרגשו שבסוף ההופעה התזמורת נגנה את "התקווה" וההמנון האנגלי. למחרת, ב-27 במרץ, ביקר הלורד בלפור במפעלים הגדולים של תל אביב: תחילה בתחנת החשמל שהקים פנחס רוטנברג, ואח"כ בבית החרושת ללבנים "סיליקט", בבית חרושת לבקוביץ לעורות ובמפעל המשי של דלפינר. לסיום ביקורו נערכה ארוחת צהריים חגיגית בקזינו גלי אביב שעל חוף הים. לאחר ביקורו בתל אביב נסע בלפור לירושלים, שם השתתף בטכס חנוכת האוניברסיטה העברית ב-25 למרס 1925, התקיים הביקור ההיסטורי שלארתור ג'יימס בלפור בתל אביב וברחבי ארץ ישראל. הלורד בלפור הגיע לארץ ישראל לטקס פתיחת האוניברסיטה העברית שעל הר הצופים בירושלים ב-1 באפריל 1925 והוא הקדים אירוע זה בכמה ימים כדי לקיים סיור ברחבי ארץ ישראל. בלפור התקבל בין היהודים כמלך המושיע. הצהרת בלפור שפורסמה במכתב לברון רוטשילד 8 שנים מוקדם יותר, הייתה ניצחון עצום לציונות ופתחה את דרך למימוש הרצון להקמתה של מדינת היהודים.....
בתמונה למטה: לורד בלפור בפתיחת הביקור בתל אביב חונך את הרחוב הנושא את שמו. כאן בפינת בלפור עם רוטשילד ליד ביתו ומשרדו של האדריכל ברלין
מדוע ראש עיריית ת"א רון חולדאי אינו מאפשר קריאת רחוב על שמו של ראש הממשלה לשעבר 5 וחצי שנים אחרי פטירתו
בשבוע שעבר ה-22 באוקטובר, חל יום ההולדת ה-102 של יצחק שמיר ראש הממשלה השביעי של מדינת ישראל. לפני 5 וחצי שנים, ב-30 ביוני 2012, כשהוא בן 96, נפטר יצחק שמיר. משום מה ומסיבה בלתי ברורה עדיין לא הונצח שמיר ברחובותיה של תל אביב, העיר בה גר מרבית ימי חייו. יצחק שמיר אז יזֶרניצקי, ( נולד ב 1915), נולד בעיירה קטנה באיזור גרודנה ברוסיה הלבנה. בגיל 20 עלה לארץ ישראל. עשרות שנים התגורר יצחק שמיר עם רעייתו שולמית ברחוב חיים חיסין הסמוך ל"הבימה" ולאחר פרישתו מכהונת ראש הממשלה, עבר להתגורר ברחוב שרת הסמוך לכיכר המדינה.
לפני כשנתיים בדיוק, עת נחוגה שנת ה-100 להולדתו של שמיר, נעשה ניסיון לשכנע את רון חולדאי ראש עיריית תל-אביב להנציח את שמיר בתל אביב. עד אז כבר הונצח יצחק שמיר ברחוב בירושלים, בהרצליה, בבית ספר בכפר סבא, במכון ברמת הגולן ובשכונת נווה שמיר בבית שמש. יוסי אחימאיר, ח"כ לשעבר, ומי שהיה שנים רבות ראש לשכתו של יצחק שמיר ושימש אז כמנכ"ל מכון ז'בוטינסקי ( כיום יו"ר), ניהל חלופת מכתבים עניפה, עם לשכת ראש העירייה, אך פניו הושבו ריקם. מלשכת ראש העירייה נימקו זאת, בחוסר רחובות פנויים בתל אביב מחד, ומאידך בעובדה שאין כל צורך למהר ולהנציח את שמיר בתל אביב, מאחר וגם ראשי ממשלות קודמים ונשיאים, הונצחו לאחר תקופה לא קצרה. אגב לאחר פטירתו של שמיר, לפני למעלה מחמש וחצי שנים הועלתה דרישה נחרצת מצד ראשי הליכוד להנציח את שמיר ברחוב מרכזי בתל-אביב וח"כ אופיר אקוניס, טרם היותו לשר, הזדרז והציע להסב את רחוב אלנבי בעיר לשמו של שמיר כ"נקמה קטנה". חולדאי כמובן סירב וטען כי בתל אביב מנציחים אישים לפחות שנתיים לאחר פטירתם.
אין ספר שיצחק שמיר ראוי מכל הבחינות והקריטריונים להיות מונצח בתל אביב, גם מעבר להיותו ראש ממשלה. לגבי נשיאים וראשי ממשלות, אלו מונצחים תמיד בערים הגדולות בישראל, גם מיד לאחר פטירתם.
בכל אופן כיום, 5 וחצי שנים אחר פטירתו שמיר עדיין לא מונצח. האמת היא, שאם ראש העירייה ירצה (ולא ברור מדוע אינו רוצה, האם מסיבה פוליטית כל שהיא?) הרי ניתן למשל להנציח את שמיר ברחוב 2040, בצפון החדש של תל-אביב שעדיין לא זכה לשם. הרחוב הגדול ממערב לכביש החוף, סמוך לסמינר הקיבוצים. (יודעי דבר מספרים שכוונתו של חולדאי לקרוא רחוב זה על שמו של אריאל שרון, או שמעון פרס בבוא הזמן). או אולי לקצר את רחוב בני אפרים ואת החלק מפינת רחוב שטרית, בהמשך שדרות ישראל רוקח, לקרוא קטע זה על שמו של יצחק שמיר. ראוי ומתאים. אם רון חולדאי ירצה זה יקרה. בינתיים לא, וחבל.
אני שמח להציג בפניכם מאמר חדש שלי שפורסם בימים אלה. 'אָכוֹל וְשָׁתוֹ, כִּי מָחָר נָמוּת ' : עלייתה ונפילתה של קבוצת חבר'ה טראסק בתל אביב הקטנה.
זהו מאמר אקדמי חדש שלי שפורסם השבוע במהדורה החדשה של כתב העת "ישראלים" מספר 8, כתב עת לחקר ישראל והציונות, שיצא לאור ע"י מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות .- אצבע משולשת הייתה סמלם והמילה 'טראסק' הגדירה אותם. הם היו חבורת הוללים שידעו לעשות שמח בימי מצוקה, הפריחו חיוכים ומעשי שובבות, ומאחורי פעילותם מסתתר אחד הפרקים המרתקים, והעלומים במידה מסוימת, בראשית ימיה של תל אביב.
מדובר היה בקבוצה של צעירי העיר העניים שאליהם הצטרפו תושבים חדשים שזה לא כבר הגיעו לעיר המתפתחת. החבורה התגבשה סביב אידאולוגיה אחת: לעשות שמח לתושבי תל אביב הקטנה.
לקראת טקסי 100 שנה לראשית הכיבוש הבריטי של ארץ ישראל - 31 באוקטובר 1917-2017 - השבוע יום שלישי
מלחמת העולם הראשונה שפרצה באירופה ב-28 ביולי 1914, הגיעה לשערי ארץ ישראל רק כעבור יותר משלוש שנים. מינואר 1917, החלו הבריטים לדחוק את העות'מניים מחצי האי סיני והתייצבו בשערי רפיח בדרום הרצועה. ב-26 במרס 1917 ולאחר מכן ב-26 באפריל 1917 ניסו הבריטים ונכשלו בכיבושה של עזה והתקדמותם נחסמה.
מחיר כישלון שתי ההתקפות על עזה גבה את מחיר ממפקד הכוחות הבריטיים, גנרל ארצ'יבלד מארי, שהיה עד אז מפקד חיל משלוח בפיקוד בריטי שחנה במצרים במלחמת העולם הראשונה ( חיל המשלוח המצרי) , ומפקדתו הייתה בקהיר וכשיעודו העיקרי היה הגנה על תעלת סואץ. לאחר ההפסד הכפול בעזה, גנרל ארצ'יבלד מארי, הוחלף על ידי קבינט המלחמה הבריטי, בגנרל בן 56 אדמונד אלנבי, שתפס פיקוד על כוחותיו ביוני 1917. מיד עם כניסתו לתפקידו כמפקד הכוחות הבריטיים, החל אלנבי במסכת תרגילי הטעייה נגד הכוחות התורכיים ובין היתר, בשעה שהתוכים המתינו למתקפה שלישית על עזה, החליט אלנבי להפתיעם לכבוש דווקא את באר שבע ולאחר ורק לאחר מכן את עזה. כחלק מההונאה נקטו הבריטים אמצעי הסוואה והטעיה. מטוסים קלים גרמניים שהיו באזור לא הבחינו בתנועות הצבא הבריטי שנערכו בעיקר בחשכה, ללא אורות. במחקר מפורסם הסיפור על תרגיל ההטעיה המקורי של הבריטים, לפיו "אבד" תיק מסמכים חשוב ובו התכנית השלישית לתקיפה על עזה, ליד החזית העות'מאנית, בעוד אלנבי תכנן ובצע הבקעה בגזרת באר שבע.
בשבת, ה- 17 לנובמבר 1917, כבשו הפרשים האוסטרליים, מהכוחות האוסטרליים והניו זילנדיים, כמה ימים לאחר מכן כבר הגיעו גם הכוחות הסקוטיים בראשותו של מייג'ור-ג'נרל ג'ון היל ( Major General John Hill), מפקד הדיוויזיה הבריטית ה-52, של חיל המשלוח המצרי, את יפו ותל-אביב. יומיים לאחר כיבוש יפו ב-19 בנובמבר, כבר נראו ברחובותיה של תל אביב ראשוני החוזרים מהגירוש הגדול.
משנכנסו הפרשים האוסטרלים הראשונים לשכונת תל־אביב הם פגשו בשכונה הנטושה אחדים מקבוצת השומרים, חברי קבוצת יפו ונציגות של גימנסיה הרצלייה שנותרו בתל אביב בתקופת הגירוש, כדי לשמור על המקום הנטוש. הוראתם הראשונה לחברי הקבוצה היתה למסור את נשקם. בזיכרונותיו מספר יצחק אולשן, אחד השומרים, כי הוא וחבריו אספו רק שברי כלים, כדי למסרם לאוסטרלים. אולשן כתב גם כי עוד באותו יום שבו נכנסו החיילים האוסטרלים החליטה קבוצת השומרים לשלוח מיד שליחים אל תושבי תל־אביב במקומות גלותם ולהודיע להם כי הם יכולים לחזור מיד לבתיהם. ״עשינו זאת, כדי שלא יתמיד הרושם, כי העיר ריקה״, כתב.
הצבא הבריטי ניסה לאט לאט להשתלט על אזור הכיבוש החדש. חלק מהפרשים האוסטרלים, שכבשו את העיר, הוחלפו בחיילים מסקוטלנד. הצבא התבסס בעיר, השתלט על חלק מהדירות, ובגימנסיה 'הרצליה' נפתח בית־חולים צבאי. תושבי תל־אביב קיבלו בברכה את החיילים, שפקדו את החנויות ובעיקר אלו של המשקה והיין. חלק מהחיילים הבריטים, גם דאגו "לבקר" ללא רשות בבתי תושבי תלא ביב ולסחוב מכל הבא ליד, דברש הוביל את וועד השכונה לפרסם מישנר מיוחד המבקש מהחיילים הבריטיים לעצור את הביזה. מסך "אדונים" נחשב על ידי אילן שחורי לפני מספר שנים בארכיון הציוני, הובא בספר "חלום שהפך לכאך" ומוגש גם כאן.
האם אחותו של חיים ויצמן, מינה ויצמן,היתה מרגלת גרמניה במהלך מלחמת העולם הראשונה? - כך לטענת המחבר. פרופ' מוטי גולני מכחיש
תומס אדוארד מביא בספרו החדש פרטים שלא היו ידועים עד היום על מינה ויצמן, אחותו של חיים ויצמן. עובדות שכמה מומחים לויצמן בישראל, כמו למשל פרופ' מוטי גולני, טועניים כי הם מצוצים מהאצבע ועוסקים ברכילות צהובה בלבד. פרופ' גולני העומד לפרסם בקרוב ביוגרפיה חדשה על ויצמן טען השבוע כי שמע על טענותיו של תומס אדוארד, עוד שספרו יצא לאור באנגלית לפני 4 שנים וכבר אז הבין שמדובר בשטות אחת גדולה. בכל מקרה לטענתו תומס אדוארד, למינה ויצמן שהיתה סוציאליסטית ולמדה רפואה בברלין, היה מחזר גרמני בשם קורט פרופר, שבמהלך מלחמת העולם הראשונה עסק במודיעין עבור הצבא הגרמני והפעיל את מינה ויצמן להביא לגרמנים מידע מקרב הבריטים במצרים. אגב קורט פרופר התגייס מאוחר יותר גם למלגת הנצית, שירת את אס.אס והיה מעורב כמהנס בבניית המשרפות במחנות ההשמדה.
סיור חדש עם אילן שחורי. בשישי הקרוב, בשעה 10:00 בבוקר. אבו כביר. הנסתר והגלוי באבו כביר וגם ביקור מיוחד בכנסייה הרוסית. מה אתם יודעים על שכונת אבו כביר הדרומית בתל אביב. שכונת שהוקמה במחצית הראשונה של המאה ה-19 והפכה בתקופת לאחד מסמלי תל אביב. בסיור החשוב והמיוחד נבקר לראשונה בהיתר מיוחד בכנסייה הרוסית האורתודוכסית ע"ש טביתא בשכונת אבו כביר, וכמובן נשמע על ההיסטוריה המיוחדת של השכונה, נבקר בגן הבוטני, בבית הספר לטבע, בישיבה החילונית ובפארק החרושת.בואו והרשמו והצטרפו לסיור בשכונת אבו כביר שהוקמה בין היתר על שרידי בית קברות יהודי מהמאות הראשונות לספירה, שסיפור בלשי מרתק נקשר למצבות היהודיות שנגנבו מהמקום על ידי הברון פון יוסטינוב סבו של השחקן פיטר יוסטינוב. על כך ועוד סיפורים מרתקים ומיוחדים נוספים בסיור החדש והמיוחד שיימשך כשעתיים עד שעתיים וחצי
מדור חדש המביא תוך שיתוף פעולה בין אתר "תל-אביב שלי" ל"פולק מפות עתיקות", גלויות ועדויות של תל אביב וארץ ישראל שנחשפו או התגלו באחרונה
לקראת 100 שנה לכיבוש הבריטי של ארץ ישראל הנחוג החל מימים אלה, הצליחה האספנית מלכה פולק "לשים יד", על גלויה נדירה של "שבע תחנות" בירקון. גלויה שהופקה והודפסה בקהיר ככל הנראה בין 1910 ל 1915, כך שמראה זה נגלה לעיניהם של החיילים הניו זילנדים ואחר כך הסקוטים בעת שכבשו את העמדות התורכיות וחצו את הירקון. ניסיון ראשון בנובמבר 1917 ושני בדצמבר 1917. לדברי מלכה פולק, הגלויה המיוחדת הזו הוכנה מצילום שחור לבן שעבר תהליך ליטוגרפי אמנותי של אותה תקופה וכך נוספו הצבעים לגלויה.
מתחדשים הסיורים בשרונה, עג'מי נווה צדק ומקומות אחרים בתל אביב, מידי סוף שבוע בשישי ובשבת לנרשמים בודדים וכל השבוע לקבוצות סגורות בעברית ובאנגלית
בואו והצטרפו לסיורים במתחם שרונה עם אילן שחורי. סיורים למצטרפים בודדים בשישי ובשבת בבוקר. מתחם שרונה הוא אחד המוקדים המרתקים ביותר לסיור ומשולבים בן חוויות של היסטוריה, אדריכלות, אמנות ושעשועים. הסיור כולל הסבר היסטורי על המתחם, סיפורים מהעבר, הצגה של החידושים במקום. בין היתר הפעילות החשאית של המוסד והשב"כ בשנות השישים וה-70. הפעילות הסודית של חיל האוויר ובניית המטוסים תחת האף של הבריטים במלחמת השחרור ועוד. נבקר ונתרשם מהארכיטקטורה הטמפלרית, האומנות, ציורי הקיר, תכנון הנוף של למלה הגנן מתכנן הנוף הראשון בארץ ישראל, נציץ לשוק שרונה מרקט ועוד.
ברביעי בשבוע הבא, ה-12 ביולי 2017, יתקיים במבנה בין הארחה החדש בישוב נטע, שבין לכיש לירושלים, כנס מחקרי לכיש החמישי. כינוס המתקיים בחסות מדרשת דרום והמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית. המושבים המרכזיים בכינוס: המעוז האחרון ביהודה, בצל עמים ותרבויות, ואל משואות לכיש.
"כך היה בדיזנגוף" תכניתו של יגאל רביד על דיזנגוף האיש, הרחוב, הכיכר ובעיקר האגדה.
התכנית הוקלטה באתרים ההיסטוריים ברחבי תל אביב. כאן במהלך הצילום בכיכר דיזנגוף
באחרונה שודרה בערוץ הראשון תוכניתו של יגאל רביד "כך היה". תכנית שהצדיעה לרחובה הראשי של ת"א ולראש העיר הראשון של העיר ללא הפסקה - "כך היה דיזנגוף". איך נולד הרחוב? איך נולדה הכיכר? איך קראו לסוסתו וכיצד בילו גדולי האומה בתל אביב? התוכנית. התכנית שודרה בשני חלקים במהלך מאי ושני חלקים אלו לפניכם
התכנית "כך היה" מציינת עשור בהצדעה לרחובה הראשי של העיר ללא הפסקה. כך היה דיזנגוף, שני שידורים בהשתתפות חוקר תל אביב אילן שחורי והארכיונים. על מאיר וצינה דיזנגוף, על הסוסה שלו, על גן מאיר, ועל הקנסות שקיבל דיזנגוף.איך נולד רחוב דיזנגוף, איך נולדה הכיכר, איך התפתחו ביחד וקיבלו את מ איך היתה פינת פירשמן לפינה של המדינה, ועל הדמויות המיתולוגיות של הרחוב.מי ישב בכסית, ברוול,ב דיצה, פינתי, ובקליפורניה, ומי נהג להסתובב בפסאז' הוד.
על רובינא האם, הבת, אלכסנדר פן, שלונסקי, אלתרמן, שמוליק קראוס והחצקלים.איך משתנה רחוב דיזנגוף עם המדינה, ואיך מתפקד בתקופות שמחות ובמלחמות. עורכת ומפיקה: רקפת שרעבי. מנחה ועורך: יגאל רביד. בימאית: סימה כהן
צפו ותהנו משני פרקי התכנית "כך היה בדיזנגוף " בעריכת יגאל רביד, בו הייתי אורחל צפייה בפרק הראשון ששודר ביום שישי ה-6 במאי 2016 לחצו כאן
התחדשנו... לאחר אין ספור שעות של חשיבה, תכנון, עבודה ועדכונים, עלה לאוויר בימים האחרונים האתר המחודש "תל אביב שלי", מידע, מאחרים, תמונות, סרטונים ועוד בנושאי תולדות תל אביב, תולדות ארץ ישראל ואתרים מרתקים בעולם. אשמח אם תכנסו בכתובות הבאה וגם תביעו דעתכם. באתר המידע, המחקר והטיולים, "תל אביב שלי" משנה את פניו בשורה ארוכה של חידושים ועידכונים כיאה לאתר מודרני. מאות מאמרים, תמונות ומידע על תולדות תל אביב, תולדות ארץ ישראל ואתרים מרתקים מרחבי העולם. כנסו וראו. מעתה גם בטלפונים החכמים למינהם.
הודעה שהגיעה לפני ימי אחדים מטריפ אדוויזר. We’re pleased to announce that Ilan Shchori - My Tel Aviv has been recognized with a 2017 Certificate of Excellence, based on the consistently great reviews you’ve earned on TripAdvisor
עדויות נסתרות מרחבי ארץ ישראל
מדור חדש המביא תוך שיתוף פעולה בין אתר "תל-אביב שלי" ל"פולק מפות", גלויות ועדויות של תל אביב וארץ ישראל שנחשפו או התגלו באחרונה
גלויה צבעונית נדירה, מלכה פולק, בעלת הגלריה מ. פולק מפות עתיקות ברחוב המלך ג'ורג' בת"א, היא אשפית גדולה במציאת ואיתור חומרים מקוריים בני מאו שנים. אותי מעניין הגילויים של מלכה מסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. כל פעם שאני מבקר את מלכה, אני שומע סיפור על מפה עתיקה ונדירה או גלויה שהצליחה לרכוש ולעיתים ביחד אנו מזהים את הפרטים בתמונה. בשישי החולף ביקרתי את מלכה וזו חשפה בפני את הרכישה החדשה והנדירה שלה. גלוית דואר של שכונת עג'מי ביפו גלויות, אוספים ועוד. באתר תל אביב שלי בעריכת אילן שחורי www.mytelaviv.co.il.
מחוז לבוב וברגסס מונקצ' ואיזור זקרפטיה – בעקבות ביקור במקום וסרט שהכנתי ל"רואים עולם" בערוץ הראשון
להלן הופעה נוספת שלי בתוכנית "רואים עולם" בהנחיית יעקב אחימאיר מערוץ הראשון. תוכנית בה הצגתי סרט בעקבות סיור עיתונאים ואנשי נסיעות בו השתתפתי שהתמקד באיזור לבוב ומזרח גליציה ואני המשכתי אותו לאחר מכן באופן פרטי גם בעקבות הקהילות היהודיות שנעלמו במערב אוקראינה, מחוז לבוב ומחוז זקרפטיה. לצערי הרב במהלך השידור, נורו טילים לעבר ישובי סובב עזה והשידור שלי נקטע לאחר שידור של כ-60 אחוז מהסרט. כאן אני מביא את התכנית שנקטעה ובהמשך את הסרט המלא שהכנתי לשידור. החלטתי לצאת מלבוב והעיקר להגיע למעבר הקרפטים, עוד 400 ק"מ ולבקר בברגסס (ברהובו Berehovo). זו עיר הולדתו של אבי יעקב שחורי ז"ל, שנפטר בן כמעט 95 בפברואר האחרון לא פסק כל חייו, לדבר על העיר בה נולד ב 1920 ונמלט עם הגעת הגרמנים. ברגסס (ברהובו) עיר ציורית, יפה, רובה הייתה יהודית. שלטו בה ההונגרים, לאחר מכן חלק מצ'כוסלובקיה. ב-1944 הושמדו בה רובם של היהודים. עברה להיות סלובקיה ואחר האוקראינים השתלטו עליה ועכשיו רוצים אותה ההונגרים. ביקרתי גם בעיר מונקץ' - מוקצ'בו (Munkatsch) בה אבי ז"ל למדן מסגרות והשלים שיעורי תורה בחצרו של הרב הידוע במקום. הסרט כולל מקומות נוספים בהם ביקרתי וצילמתי בעקבות הקהילות היהודיות המפורסמות שנעלמו ונכחדו במהלך מלחמת העולם השנייה, כמו בעלז ודרוהוביץ' (דראָביטש). לתגובות וסיפורים נוספים אפשר לכתוב לי במייל ilan777@gmail.com או להתקשר 052-7747748.
נמשכים הסיורים במתחם שרונה המתחדשת. במהלך ספטמבר והחגים. גם סיורי ערב - שישי ושבת למצטרפים בודדים וקבוצות פרטיות אל תחמיצו
לאחר כ-5 שנים של עבודות, נפתח מחדש המתחם המרהיב אליו הגיעו ב 1869 קבוצה של אוונגליסטים טמפלרים שהקימו את המושבה השלישית שלהם בארץ ישראל, לאחר חיפה ויפו. הסיור כולל הסבר היסטורי על המתחם, סיפורים מהעבר, הצגה של החידושים במקום. בין היתר הפעילות החשאית של המוסד והשב"כ בשנות השישים וה-70. הפעילות הסודית של חיל האוויר ובניית המטוסיםתחת האף של הבריטים במלחמת השחרור ועוד.
