| "את מבינה, צריך לרוץ הכי מהר שאת יכולה, רק כדי להישאר במקום. כדי להגיע לאנשהו, את חייבת לרוץ לפחות במהירות כפולה מכך!" (מתוך אליס בארץ הפלאות) חבר יקר, כרגע המהירות שלנו אינה מספקת אפילו כדי לשמר אותנו במקום. זו עובדה. חזור לאחור וראה את הגרפים והנתונים על מצב החקלאות, מספר המועסקים בחקלאות, גיל החקלאים... כל מילה היא כמו מסמר נוסף בידיו הפצועות של צלוב. כדי לשרוד, ועוד יותר כדי להצליח ולהיות גאים לא מספיק לדרוך במקום, יש צורך לרוץ כפליים מהר (לפחות). ואגלה לך סוד - ההשרדות וההצלחה העתידית לא יעשו באותה הדרך כפי שהצלחנו עד כה. הכל שונה. חקלאות ישראל נישאת על כתפי ההצלחה שבנו האבות המייסדים של המדינה והחקלאות בשנות ה 50, 60, 70. החבר'ה האלו, שהם דור ההורים שלי ושלך, שרדו כי הם היו 'הכי מהירים שיש'. הם רצו יותר מהר מהנאצים- וניצחו אותם. הם רצו יותר מהר מצבאות ערב - וניצחו אותם. הם היו והנם - השורדים האולטימטיביים. והיום? יותר מידי פקידים, שיותר מידי נוח להם. האגו, הכבוד והפנסיה מעניינים אותם יותר מהחקלאות, החקלאים או עתיד המדינה. אז מה אתה עושה? בוא נתחיל במה אתה לא עושה - אתה לא מתחיל לבכות ולילל על מר גורלך. על מלחמת לבנון השנייה נאמר שזו הייתה מלחמה שהמפקדים היו מול הפלזמוט, והחיילים בשטח הם שניצחו אותה. כך גם כאן. בזמן ש"הנהגת החקלאים" מול הפלזמוט, על החקלאים להוביל ולנצח את המערכה. אתה חייב להיות זה שמסתכל קדימה, אתה חייב להיות זה שדואג לעתיד. אתה צריך לתפוס פיקוד ולהוביל. אפילו אם תוביל רק את עצמיך - תוביל. תכניס את זה לראש - מי שאחראי למצב הנוכחי לא יהיה זה שיתקן את המצב. ברור? אז מה כן? הופכים את החיסרון ליתרון איך? לוקחים את הדבר הכי כואב ללקוח שלך ודואגים להצטיין בו מעל ומעבר לכל החלומות (שלו)! ומה הכי כואב ללקוח שלך? הנה דוגמה - ווטסאפ שקיבלתי לפני שעה קלה. | 
