 | | "כובע טמבל"
שבועון לענייני נוסטלגיה, היסטוריה, תרבות ומורשת עם ישראל בארצו
מס' 285
|  | | הודעות | | כשמגיע- מגיע!!! בעבר העלינו כאן לא פעם ביקורת על שידורי הרדיו של התאגיד, אבל הפעם יש לנו רק שבחים לומר: בעקבות הפיכת רשת ב' ל"גל פתוח" בוטלה גם תכנית הנוסטלגיה וההיסטוריה של משה טימור "שישי אישי", אך בעקבות פניית "המועצה לקידום המורשת הישראלית" העניין נשקל בשנית- והתוכנית תחזור לשדר הלילה ב23.00.. | |
| | מי מכיר מי יודע??? לפני כחצי שנה שלח אלינו אחד מקוראי מגזין זה תמונות של אביו, המצולם ליד משאית שהורידה בשנת 1950 ספינה למפרץ אילת. אנו מבקשים לפרסם האירוע, שהתקיים השבוע לפני 70 שנים - אך לצערנו האימייל נמחק, אם זה אתה הקורא את הידיעה הזאת - אנא שלח המייל שוב ל editor@nostal.co.il . תודה! | |
| | | "הרצל הנוצרי" מבקר בישראל
|  | | פרופסור לאודרמילק יחד עם שרת העבודה גולדה מאיר, בקבלת פנים שנערכה לכבודו במועדון העיתונאים בתל אביב, אפריל 1950
|  השבוע לפני 70 שנים הגיע לארץ בהזמנת משרד החקלאות פרופסור וולטר קליי לאודרמילק, מומחה בין לאומי ידוע בתחומי הנדסת מים ושימור קרקע. הוא בא הנה כדי לסייע ביצירת מתווה לפיתוח תוכניות השקיה ברמה הלאומית.
למרות שהוא לא היה יהודי –לאודרמילק הגדיר עצמו כ"ציוני נלהב", ובעקבות ביקורו הקודם בארץ ישראל הוא פרסם, ב1944 , ספר בשם Palestine, Land of Promise , ובו שרטט את חזונו בנוגע לעתידה של ישראל בתחומים שונים. ספרו הפך לפופולארי ורב השפעה, עד שהיו כאלה שהדביקו ללאודרמיק את הכינוי "הרצל הנוצרי". האירוע המרכזי שערך משרד החקלאות לרגל ביקור לאודרמילק בארץ התקיים באולם "אוהל שם" בתל אביב, שהיה מלא מפה לפה. "המלחמה על עצמאות ישראל הסתיימה, וכעת יש להמשיך במלא הכוח את המלחמה על כיבוש האדמה", כך הצהיר לאודרמיק בפני הקהל הגדול, והוסיף: "בתוכניתי שמונה שלבים וביצועה יבטיח גאולה של 1.6 מיליון דונם (פי 5 משטח הגליל העליון דהיום. ד.ס) שייהפכו מאדמה שוממה - לקרקע חקלאית פורייה". לא כל תוכניותיו של לאודרמילק הוגשמו, ובהן למשל תכנית להזרמת מים מנהר הירדן באזור החולה לעבר נקודה צפונית לחיפה, ומשם לאורך שפלת החוף דרומה, אם כי המשכו של הקו – מהירקון לנגב, בוצע בשנות ה-50.
חזונו יוצא הדופן וצורת החשיבה המקיפה של לאודרמילק, יחד עם שפע של רעיונות נחשוניים וניסיונו הרב– כל אלה נתנו לעוסקים במלאכת פיתוח תשתיות מים בארץ את המרץ, האומץ והביטחון, כפי שאכן באו לידי ביטוי בפרויקטים הלאומיים הגדולים שהוקמו בשנים שלאחר מכן, כגון מפעל "ירקון נגב", "המוביל הארצי" ועוד.
פרופסור לאודרמילק עמד בשנות החמישים בראש הפקולטה להנדסה חקלאית בטכניון, שנקראה על שמו, עד שנסגרה בשנת 2002.
הוא נפטר בארה"ב בשנת 1974, ולזכרו הוקם בגליל "מצפור לאודרמילק", הצופה את עבר בקעת בית נטופה. |  | | הוקם ארגון נגני המוזיקה בישראל |  | | נגנים ממתינים לעבודה בחזית קפה נגה.
צילום משנות השישים של Van-Der Poul
| | השבוע לפני 70 שנים הוקם בתל אביב ארגון נגנים מקצועי, אליו חברו 400 אמני מוזיקה, ובראשו הועמד הכנר ירחמיאל מסינג. הארגון חיבר מוזיקאים חברי הארגון לקבוצות קטנות של 2-4 נגנים, הכין וערך את קטלוג המוזיקאים הישראלים ודאג לשווקו בבתי קפה ובתי מלון רבים בערים הגדולות, כאלה שהיו בעלי חללים מרווחים או גינה אחורית שאפשרו הצבת תזמורת קטנה, להנאת הלקוחות. כמו כן נוצרו קשרים עם אמרגנים במדינות אגן הים התיכון, והרכבי נגנים רבים מישראל הוזמנו להופעות מעבר לים. בנוסף, מוזיקאים ישראלים החלו לנגן על סיפוני שלושת אוניות הנוסעים ותיור שהיו ל"צים" ב1950, "נגבה", "ארצה" ו"גלילה". עם ההקלות במדיניות הצנע ב1952-3 התפשטה בישראל תחושת מה של הקלה, שבאה לידי ביטוי גם בגידול משמעותי של אירועים משפחתיים שלוו בתזמורת של 3-4 נגנים, (חתונה, בר/בת מצווה וכו'). בקפה נגה ששכן בסמוך לקולנוע "מוגרבי" בתל אביב, התפתחה במהלך השנים בורסה עממית של מוזיקאים ונגנים, שהיו מגיעים למקום בהמוניהם בשעות הבוקר המאוחרות, נפגשים עם חבריהם ועם "קבלנים", שתיווכו בין האומנים לבעלי האירועים. גדול קבלני המוזיקה הפופולארית היה חיים סבן, לימים - בסיסט "להקת האריות" ואח"כ איש עסקים בין לאומי, וחלק גדול מלהקות הפופ הישראליות של שנות ה-60 הסוערות - החלו את דרכן בבורסת הנגנים, שפעלה ב"קפה נגה" במשך כ25 שנים רצופות. | | הנעלמים / משחקי שכונה שהיו
"אגוזים" | 
"..מלאו..מלאו..מלאו כיסי באגוזים", כך היו שרים הילדים בחג הפסח, בזמנים בהם היו כתריסר משחקים שונים שהאגוז עמד במרכזם.
המשחק הפופולארי ביותר נקרא בפשטות, "אגוזים": היו מניחים לוח עץ בשיפוע נגד הקיר, ולידו היה מניח כל ילד אגוז, ואז, כל אחד מהמשתתפים בתורו היה מגלגל אגוז מראש לוח העץ, ואם פגע באגוז – הוא הפך לשלו, ובגרסה אחרת - פגיעה באגוז זיכתה את הפוגע בכל האגוזים שהיו שעל הריצפה. איור: איתן קדמי
| | הצרכנייה / פריטים מאז
מיטה מתקפלת |  בזמנים ההם, כשהדירות היו קטנות, אורחים שהגיעו לביקור מעיר אחרת, ובמיוחד בחגים כמו פסח - נשארו ללון בבית המשפחה המארחת על מיטה מתקפלת, שהייתה מאוכסנת מאחורי הארון או ב"בוידעם", ונפתחת על פי צרכי האירוח. היו שכינו אותן "מיטת חותנת", שכן מספיק היה להלין את החותנת ללילה אחד על מיטה לא נוחה זאת – ולאחר מכן החותנת הייתה מגיעה לביקורים קצרים בלבד....
| | דני, לידיעתך, המועצה לקידום המורשת הישראלית הינה עמותה הרשומה ברשם העמותות ומשרד המשפטים החל משנת 1985 ומספרה 580092252. העמותה פועלת ללא מטרות רווח ומפעילה עשרות פעילויות לטובת שימור המורשת למען הדורות הבאים, מפוקחת על ידי וועד מנהל ומליאה של 30 אישי ציבור ידועים ובעלת כל האישורים הממשלתיים הנדרשים להפעלתה. | | | גם משרד האוצר רואה בפעילות "המועצה לקידום המורשת" כתרומה חשובה לחברה, ולכן העניק לנו את אישור 46 לפקודת מס הכנסה, האומר שכל תרומה לעמותה שלנו מזכה את בעליה בזיכוי ממס הכנסה לאותה השנה! | | - לצפייה בדו"ח הפעילות השנתית כולל תקציר מאזן העמותה - הקליקו כאן
| | | | | | | | | | |
