| ראיון עם הלנה בלבצקי, לוחמת ללא-חת לחרות האדם והמייסדת של התנועה התאוסופית: על הידע הקדום שכל התרבויות והדתות העתיקות, שאבו ממנו השראה (ראיון זה מתפרסם במסגרת האירועים לציון 145 שנים להקמת התנועה התאוסופית) (ראו בהמשך קישורים ל 3 סרטונים קצרים כהרחבה לראיון) ש. מה המשמעות האמיתית של המונח "תאוסופיה"? ת. "חוכמה אלוהית". תאוסופיה (יוונית) – חוכמת האלים...פירוש המילה תאוס ביוונית היא אל, כלומר אחד היצורים האלוהיים, ודאי לא "האל" במשמעות המיוחסת למונח זה בימינו. לכן אין היא "חוכמת האל", כפי שמתרגמים אותה אחדים, אלא "חוכמה אלוהית", מעין זו שברשות האלים. ש. מהו מקור השם? ת. השם בא מן הפילוסופים של אלכסנדריה, שנקראו אוהבי האמת – פיללתיאנים – שם שנגזר מ-פיל (שפירושו אהבה) ו-אליתיה (אמת). מקור השם תאוסופיה במאה השלישית לספירת הנוצרים, מאמוניוס סאקאס ותלמידיו1], שיצרו את השיטה התאוסופית האקלקטית. ש. מה היתה מטרת השיטה הזו? ת. ראשית כל, להחדיר אמיתות מוסריות גדולות לתלמידיה ולכל אלה שהיו "אוהבי האמת". הסיסמה שהאגודה התאוסופית אימצה לעצמה היתה: "אין דת שהיא נעלה מן האמת". מטרתם העיקרית של מייסדי האסכולה התאוסופית האקלקטית הינה אחת משלוש המטרות של יורשתן המודרנית, האגודה התאוסופית, והיא: להשלים בין כל הדתות, הכיתות והאומות, בתוך מערכת כוללת של תורת מידות, המבוססת על אמיתות נצחיות. ש. כיצד תוכל להוכיח כי אין זה חלום באספמיה, ושכל דתות העולם מבוססות על אמת אחת, המשותפת לכולן? ת. על ידי מחקר וניתוח השוואתי. "כל הפולחנים העתיקים מרמזים על קיומה של תאוסופיה אחת ויחידה שקדמה להם. המפתח שיפתח דלת אחת, חייב לפתוח את כולן, אחרת אין הוא יכול להיות המפתח הנכון". ש. בימיו של אמוניוס היו כמה וכמה דתות עתיקות גדולות. במצרים ובארץ ישראל רבו הכתות לאין ספור. כיצד יכול היה להשלים ביניהן? ת. הוא עשה מה שאנו מנסים לעשות שוב ושוב. הניאו-אפלטונים היוו גוף גדול והשתייכו לפילוסופיות דתיות מגוונות. כך גם התאוסופים שלנו. באותם ימים קבע אריסטובולוס היהודי, שתורת המידות של אריסטו מייצגת את התורה הסודית של דת משה. פילוס האלכסנדרוני השתדל להשלים בין התורה הפילוסופית של אפלטון לבין זו של פיתאגורס, ואילו יוסף בן-מתתיהו הוכיח, שאיסיי הכרמל הם מעתיקיהם וממשיכי דרכם של ה-תרפויטים (המרפאים) המצריים. כך גם בימינו: אנו יכולים להצביע על קו ההשתלשלות של כל דת נוצרית, כשם שאנו יכולים לעשות גם לגבי כל כת, ולו הקטנה ביותר. היה זה אתגרו של אמוניוס – לשכנע שוב ושוב את הגויים, את היהודים, את הנוצרים ואת עובדי האלילים, שיניחו את טענותיהם ומריבותיהם ויזכרו רק את העובדה, שהם מחפשים אחר אותה אמת בשינוי אדרת. בנים הם לאם אחת. זוהי גם מטרת התאוסופיה. ש. מנין נובעת סמכותם לומר זאת על התאוסופים העתיקים של אלכסנדריה? ת. מחברים ידועי שם רבים מעידים על כך. אחד מהם, מוסהיים, אומר: "אמוניוס הורה, שדת ההמונים הלכה יד ביד עם הפילוסופיה, ושתיהן עוותו ועורפלו בהדרגה על ידי אמונות שווא ומרמה אנושית, פשוטו כמשמעו. לפיכך יש להשיבה לטהרתה הראשונית על ידי זיקוקה מזוהמה זו, ולבאר אותה על פי עקרונות פילוסופיים".
ושוב, זו בדיוק טענתם של התאוסופים המודרניים. ההבדל היחיד הוא בכך, שבה בשעה שהפילאליטיאני הדגול נתמך ונסתייע על ידי שני אבות כנסייה, קלמנט ואתנאגורס, על ידי כל הרבנים המלומדים של היהדות ועל ידי האסכולות הפילוסופיות היווניות; והוא עצמו לימד תורה אחת לכולם, הרי אין אנו, תלמידיו וממשיכי דרכו, זוכים להכרה, כי אם להיפך, הננו בזויים ונרדפים. לפיכך, דומה שהאנשים שחיו לפני 1500 שנה היו יותר סובלניים מן האנשים החיים במאה הנאורה הזאת. ש. האם לא זכה אמוניוס לתמיכה ולעידוד מצד הכנסייה, מפני שלמרות סטיותיו לימד נצרות והיה נוצרי? ת. כלל וכלל לא. הוא נולד נוצרי, אך מעולם לא קיבל את נצרות הכנסייה, כפי שאותו מחבר אומר עליו:
"היה עליו רק להציג את רעיונותיו בהתאם לעיקריו העתיקים של הרמס, שאותם הכירו אפלטון ופיתאגורס לפניו ומהם התוו את הפילוסופיה שלהם. כשמצא אותם עיקרים במבוא לבשורה לפי יוחנן, סבר כנראה שמטרתו של ישוע היתה להחזיר את דוקטרינת החוכמה לשלמותה הפרימיטיבית. בסיפורי התנ"ך ובעלילות האלים הוא ראה אלגוריות המבארות אמיתות, שאם לא כן יש לדחותם כסיפורי מעשיות". ש. מאחר שאמוניוס מעולם לא רשם דבר, כיצד אפשר לדעת בבטחה שאכן זו היתה משנתו? ת. גם בודהא, פיתאגורס, קונפוציוס, אורפיאוס, סוקראטס ואפילו ישוע לא הניחו אחריהם דבר כלשהו בכתב, ובכל זאת היו רובם דמויות היסטוריות ותורותיהם נשארו לדורות. תלמידי אמוניוס (ביניהם אוריגנס, פלוטינוס ולונגינוס, יועצה של המלכה זנוביה המפורסמת), הותירו כולם כרכים עבים על השיטה הפילאליטיאנית – במידה שאמונתם המוצהרת היתה ידועה, שכן האסכולה נחלקה לתורות אקזוטריות ואזוטריות. ש. כיצד הגיעו עיקרים אלה אלינו, לאור העובדה שמה שמכונה, לדעתך, דת החוכמה – הוא סודי? ת. דת החוכמה היתה תמיד אחת, ובהיותה גולת הכותרת של הידע האנושי היא נשמרה בקפדנות. היא הקדימה בהרבה את התאוסופים האלכסנדרוניים, המשיכה להתקיים עד לתקופה המודרנית ותמשיך להתקיים גם לאחר שכל הדתות והפילוסופיות האחרות תחדלנה להתקיים. ש. היכן ובידי מי נשמרה? ת. בקרב יודעי הח"ן של כל ארץ, בקרב שוחריה העמקניים של האמת – תלמידיהם, ובאותם איזורים בעולם שם זכו נושאים כאלה להערכה יתרה: בהודו, באסיה המרכזית ובפרס. ש. התוכל לתת מספר דוגמאות על סודיותה? ת. ראיה חותכת לכך תמצא בעובדה, שכל פולחן דתי או פילוסופי עתיק כלל בתוכו תורה סודית, או חשאית, ועבודת-קודש אקזוטרית (חיצונית, הפונה אל הציבור הרחב). יתרה מזו, להווי ידוע כי המיסתריות העתיקות בכל אומה כללו את המיסתריות "הגדולות" יותר (הסודיות), ו"הקטנות" יותר (הציבוריות) – למשל, בחגיגות המכונות אלוזיניה (eleusinia) ביוון. מאז ההִיַארוֹפַנטים מסַמוטרַקיה, המצרים והבראהאמינים יודעי הח"ן שבהודו העתיקה, ועד לרבנים העבריים היותר מאוחרים – שמרו כולם את אמונתן האמיתית בסוד, מחשש חילול. הרבנים היהודים קראו למערכת הדתית-חילונית מרכבה (הגוף החיצון), "הכלי", או המעטה המכיל את הנשמה החבויה – דהיינו המידע הסודי הנשגב ביותר.
אף אחת מן האומות העתיקות לא הקנתה באמצעות כוהניה את סודותיה הפילוסופיים האמיתיים להמונים, אלא העניקה להם את הקליפות בלבד. אצל הבודהיזם הצפוני קיימים הכלי "הגדול יותר" והכלי "הקטן יותר", הידועים כאסכולות ה-מהאיאנה וה-הינאיאנה. פיתאגורס קרא לידיעה שלו "ידיעת הדברים כפי שהם", ושיתף בידע זה רק את תלמידיו הנאמנים והמושבעים – אלה המסוגלים לעכל מזון רוחני כזה ולהסתפק בכך. אלף-בית נסתר וצופנים סודיים הם התפתחותו של כל כתב החרטומים המצרי העתיק, שסודו נשתמר בימי קדם בידי יודעי כתב החרטומים, הלא הם הכוהנים המצריים יודעי הח"ן. אמוניוס סאקאס, כמסופר בביוגרפיה שלו, השביע את תלמידיו שלא להפיץ את תורתו הנשגבת אלא בקרב אותם אנשים שקיבלו כבר את הידע והיו קשורים בשבועה. לבסוף, האין אנו מוצאים דבר דומה גם בנצרות הקדומה, בקרב הגנוסטים, ואפילו בתורתו של ישוע? הוא דיבר אל ההמונים במשלים דו-משמעותיים, ואת מניעיו גילה לתלמידיו בלבד. "לכם", אומר הוא, "ניתן סוד מלכות האלוהים, ולזולתכם במשלים" (מרקוס פרק 4, פסוק 11). "האיסיים של מדבר יהודה והכרמל עשו הבחנות דומות בחלקם את חסידיהם לטירונים, לחברים ולכלילי-שלמות", או אלה שהובאו בסוד. דוגמאות כאלה אפשר להביא מכל ארץ. הרבנים הזהירו במשך מאות בשנים מפני הסכנה הכרוכה בלימוד הקבלה על ידי הבלתי ראויים לכך. ש. הניתן להגיע אל "החוכמה הסודית" על ידי לימוד, פשוטו כמשמעו? ת. לדעתי, לא. התאוסופים העתיקים טענו, כמו שטוענים בני תקופתנו, שאין החולף יכול לדעת את הנצחי – כלומר, לחוש אותו בישותו המוגבלת. עם זאת, המהות האלוהית עשויה להיות מועברת אל הישות הרוחנית הנשגבת, במצב של אקסטאזה... ש. אם כן אין התאוסופיה, כפי שסבורים אחדים, תורה שהמציאוה לאחרונה? ת. רק הבורים מתייחסים אליה כך. עתיקת ימים היא כעמי העולם, בציווייה ובתורת המידות שלה, אם גם לא בשמה, והיא אף השיטה הנרחבת והאוניברסלית מבין כולן. ש. איך קרה, אם כך, שהתאוסופיה נשארה כה בלתי ידועה לאומות של מחצית כדור-הארץ המערבית? מדוע היא נשארה כמעיין חתום עבור הגזעים הידועים כבני תרבות מתקדמים ביותר? ת. אנו מאמינים, כי היו בימי קדם אומות תרבותיות כמונו, והן היו בוודאי מתקדמות מאיתנו מבחינה רוחנית. אך יש סיבות אחרות המסבירות בערות מרצון זו. אחת מהן ניתנה לאתונאים בני התרבות על ידי פאולוס – הלוא היא אובדן ההבנה הרוחנית האמיתית והחודרת, למשך מאות שנים, ואף היעדר עניין בכך, מפאת להיטות היתר של הללו לעניינים שבחושים ושעבודם הממושך לאות המתה של הדוֹגמה והפולחנים. ברם, הסיבה המוצקה ביותר לכך היא העובדה, שהתאוסופיה האמיתית נשמרה תמיד בסוד. ש. העלית ראיות שאכן סודיות כזו היתה קיימת, אך מה היה הגורם האמיתי לכך? ת. הסיבות לכך היו: ראשית, טבעו ההפכפך של האדם הממוצע ואנוכיותו, הנוטים תדיר להאדיר את תאוותיו האישיות, למגינת ליבם של שכניו ומקורביו. אין להפקיד בידי אנשים כאלה סודות אלוהיים. שנית, אי יכולתם של הללו לשמור על המידע המקודש, האלוהי, מפני חילול הקודש, הובילה להשחתת האמיתות והסמלים הנעלים ביותר ולהמרה מודרגת של דברים רוחניים בדימויים גשמיים, חומרניים וגסים – במילים אחרות, לידי הגמדת רעיון האלוהות ולאלילות. קישור ל 3 סרטונים קצרים כהרחבה לראיון: החוכמה האלוהית הניסתרת שהנה הבסיס לכל הדתות התפתחות התודעה, מדע ומיסטיקה אנשי מדע, סופרים ומשוררים שהושפעו מהתורה התאוסופית הערת שוליים 1] הקרויים גם אנאלוגטיציסטים. כפי שהוסבר על ידי אלכס ויילדר בספרו אפלטוניות חדשה ואלכימיה: הפילוסופיה האקלקטית. הללו נקראו כך בשל נוהגם לפרש את כל האגדות והסיפורים המקודשים, את המיתוסים ואת המיסתריות, על ידי כלל או עיקרון של היקש וגזירה שווה, כך שמאורעות שהיו אמורים לקרות בעולם החיצון נחשבו לביטויים של פעולות והתנסויות של הנשמה האנושית. הם נקראו גם ניאו-אפלטונים. למרות שהתאוסופיה מיוחסת למאה השלישית לספירת הנוצרים, אם לתת אמון בדיוגנס לאירציוס, הרי שמקורה עתיק בהרבה, לפי שהוא ייחס את השיטה לכוהן המצרי פוט-אמון, שחי בראשית ימיה של שושלת תלמי. אותו מחבר אומר לנו שהשם הינו קופטי, ומציין הקדשה לאמון, אל החוכמה. התאוסופיה שווה במשמעותה לבראהמא-וידיא, הדעת האלוהית.
theosophyisrael@013net.net
|
